מבזקים, חדשות ועדכונים בביטוח לאומי

פורסם ברשומות חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 103), התשס"ח-2008 ("התיקון").

התיקון קובע מספר שינויים בכללי החבות בדמי ביטוח לאומי (וכנגזר מכך, גם בכללי החבות בדמי ביטוח בריאות). תחולתם של שינויים אלה נקבעה ליום 1.1.2008.
להלן עיקרי השינויים:

שינויים בכללי החבות בדמי ביטוח לאומי/בריאות לגבי הכנסות פסיביות
הדין עד לתיקון
ככלל, יחיד חייב, בתשלום דמי ביטוח לאומי/בריאות בגין הכנסותיו השונות: הכנסה מעבודה (שכיר); הכנסה מעסק או ממשלח יד (עצמאי); והכנסה שאינה מעבודה. עם זאת, קיימים מספר חריגים:
האחד – רווח הון ממכירת נכסים – ובכלל זאת רווח הון ממכירת ניירות-ערך נסחרים – אינו חייב בתשלום דמי ביטוח.
השני – קיימת תקרה לגבי ההכנסה שחייבת בתשלום דמי ביטוח. כלומר, מי שהכנסותיו עולות על התקרה לא משלם על הסכום העודף דמי ביטוח.
השלישי –  עד התיקון, עובד עצמאי או עובד שכיר, שהיו להם נוסף על הכנסותיהם מעבודה כעצמאי או כשכיר, גם הכנסות פסיביות לא חויבו בתשלום דמי ביטוח לאומי/בריאות בגין אותן הכנסות ובלבד שאותן הכנסות היו שוות או נמוכות מההכנסה ממשלח-יד או מעבודה. כתוצאה מכך, אם ההכנסה הפסיבית הייתה נמוכה ולוּ בשקל אחד מההכנסה ממשלח-יד או מעבודה, היא לא חויבה בתשלום דמי ביטוח.
הרביעי – עד התיקון, כאשר ליחיד הייתה הכנסה הן ממשלח-יד (עצמאי), הן מעבודה (שכיר) והן הכנסה פסיבית, ההכנסה הפסיבית לא חויבה בדמי ביטוח.
החמישי – עד התיקון, קבע סעיף 350 לחוק הביטוח הלאומי רשימה של הכנסות שאינן חייבות בדמי ביטוח. פסקות (א)(6)-(7) של אותו סעיף כללו במסגרת זו את ההכנסות הבאות:

• הכנסה החייבת במס לפי הוראות סעיפים 125ב או 125ג(ב), (ג) או (ד) לפקודת מס הכנסה (קרי: הכנסה מדיבידנד וכן הכנסה מריבית לרבות דמי ניכיון) שאינה הכנסה בידי בעל שליטה, המשתלמת לו על ידי חבר-בני-אדם שבשליטתו;
• הכנסה מדמי שכירות מהשכרת דירת מגורים, הפטורה ממס לפי הוראות חוק מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים), התש"ן-1990;
• הכנסה מדמי שכירות שחלות עליה הוראות סעיף 122 לפקודת מס הכנסה (קרי: הכנסה החייבת במס בשיעור 10%, ללא זכאות לניכוי הוצאות, לקיזוז הפסדים ולפטוֹרים);

הדין בעקבות התיקון
על-פי התיקון,* מי שיש לו הכנסה פסיבית וכן הכנסה ממקורות נוספים (לרבות שילוב של הכנסה ממשלח-יד והכנסה מעבודה) - יחויב בתשלום דמי ביטוח גם בעד הכנסתו הפסיבית, אף אם היא פחותה ממחצית סך הכנסותיו.
עם זאת, נקבע בתיקון,** כי הכנסה פסיבית כאמור שאינה עולה על סכום השָווה ל-25%*** מהשכר הממוצע במשק ואשר אינה פטורה מדמי ביטוח לפי סעיף 350 לחוק הביטוח הלאומי, לא תובא בחשבון לעניין תשלום דמי ביטוח. כלומר, הכנסה זו לא תחויב בדמי ביטוח.
*   סעיף 371(ב) החדש.
**  סעיף 348(א1) החדש.
*** יצוין, כי בהצעת חוק ההסדרים דובר על סכום השָווה ל-5% מהשכר הממוצע במשק.
בנוסף, במסגרת התיקון, הוחלפו סעיפים 350(א)(6)-(7) לחוק ביטוח לאומי. הסעיפים החדשים קובעים, כי ההכנסות הבאות אינן חייבות בדמי ביטוח:

• הכנסה החייבת במס לפי הוראות סעיפים 125ב לפקודת מס הכנסה (הכנסה מדיבידנד), שאינה הכנסה לפי סעיף 373א לחוק ביטוח לאומי (קרי: אינה הכנסה של חברת צינור שנחשבת כאילו חולקה בסוף אותה שנת-מס שנה לבעלי המניות בהתאם לזכאותם היחסית ברווחי החברה) שנוסף במסגרת התיקון - ראו בהמשך.
• הכנסה החייבת במס לפי הוראות סעיפים 125ג(ב) או (ג) לפקודת מס הכנסה (קרי: הכנסה מריבית לרבות דמי ניכיון, שלא חלים לגביה הסייגים הקבועים בסעיף 125ג(ד) לפקודה, כגון: הסייג המתייחס להכנסה מריבית בידי "בעל מניות מהותי");
• הכנסה מדמי שכירות שחלות עליה הוראות סעיף 122 לפקודה (קרי: הכנסה כאמור החייבת במס בשיעור 10%, ללא זכאות לניכוי הוצאות, לקיזוז הפסדים ולפטוֹרים);
• הכנסה מדמי שכירות (לרבות מהשכרת מקרקעין שאינם דירת מגורים) מחוץ לישראל שחלות עליה הוראות סעיף 122א לפקודה (קרי: הכנסה כאמור החייבת במס בשיעור 15%, ללא זכאות לניכוי הוצאות, לקיזוז הפסדים, לפטוֹרים ולזיכוי ממס זר);
• הכנסה שאינה הכנסה מעבודה כעובד או כעובד עצמאי, הפטורה ממס לפי כל דין, למעט הכנסה מפנסיה מוקדמת ולמעט הכנסה שיקבע שר האוצר, בהסכמת שר הרווחה, ובאישור ועדת-הכספים של הכנסת.

כלומר, בעקבות התיקון, כל הכנסה (שאינה הכנסה מפנסיה מוקדמת) הפטורה ממס הכנסה ואשר אינה הכנסה מעבודה כעובד או כעובד עצמאי (למשל: הכנסה מדמי שכירות מהשכרת דירת מגורים הפטורה ממס לפי חוק מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים), התש"ן-1990, הכנסה מהפרשי הצמדה הפטורה ממס לפי סעיף 9(13) לפקודת מס הכנסה וכו') אינה חייבת בדמי ביטוח. זאת, בתנאי ששר האוצר (בהסכמת שר הרווחה, ובאישור ועדת-הכספים של הכנסת) לא קבע אחרת.
כמו-כן, בעקבות התיקון, הכנסה מדיבידנד אינה חייבת בדמי ביטוח, וזאת גם בידי בעל מניות מהותי.
כפי שראינו בראשית הדברים, בעקבות התיקון, מי שיש לו הכנסה פסיבית וכן הכנסה ממקורות נוספים (לרבות שילוב של הכנסה ממשלח-יד והכנסה מעבודה) - יחויב בתשלום דמי ביטוח גם בעד הכנסתו הפסיבית, אף אם היא פחותה ממחצית סך הכנסותיו. זאת, למעט אם ההכנסה הפסיבית אינה עולה על סכום השָווה ל-25% מהשכר הממוצע במשק, שאז אותה הכנסה פסיבית לא תובא בחשבון לעניין תשלום דמי ביטוח.
בנסיבות אלו, ולאור התיקון שחל ברשימת ההכנסות שאינן חייבות בדמי ביטוח, הרי שהחשיבות העיקרית בחלק זה של התיקון אינה ביחס לרווחי הון (שממשיכים להיות פטוּרים (וליתר דיוק בלתי-חייבים) מדמי ביטוח), אלא ביחס להכנסות מדיבידנד - שאינן חייבות עוד בדמי ביטוח (לרבות בידי בעל מניות מהותי), וביחס להכנסות פסיביות שאינן הכנסות מדיבידנד ואף אינן פטורות מדמי ביטוח (כגון: הכנסות פסיביות מהשכרת נדל"ן שאינו דירה המושכרת למגורים בפטוֹר ממס או ב-10%, הכנסות של דירקטורים ועוד), אשר עד היום לא התחייבו בדמי ביטוח בשל החריגים (השלישי והרביעי) שצוינו לעיל, ובעקבות התיקון עשויות להתחייב בדמי ביטוח (בכפוף לתקרה שנותרה בעינה).

שינויים בכללי החבות בדמי ביטוח לאומי/בריאות לגבי חברות צינור
לפי הוראות פקודת מס הכנסה, הכנסותיה של חברת צינור (דהיינו, חברת בית, חברה משפחתית וחברה שקופה) מיוחסות לצורכי מס לבעלי המניות.
ברם, עד התיקון, הייחוס האמור לא חל לעניין החבות בדמי ביטוח לאומי/בריאות.* כלומר, החיוב בתשלום דמי ביטוח נדחה למועד חלוקת רווחי החברה לבעלי מניותיה.
* ראו דב"ע מט/0-98 המוסד לביטוח לאומי – וייס, פד"ע כג 320 וכן ע"ע 1117/01 יוסף - המועד לביטוח לאומי (טרם פורסם).
בגדרו של התיקון נקבע, כי הכנסה שהפיקה חברת צינור (כמשמעותה לעיל) בשנת-המס תיראה כאילו חולקה בסוף אותה שנת-מס שנה לבעלי המניות בהתאם לזכאותם היחסית ברווחי החברה.
נוסחו של הסעיף בעייתי, שכן הוא עשוי להביא לחיובם של בעלי המניות בחברת הצינור בדמי ביטוח בגין כלל הכנסותיה של חברת הצינור, לרבות הכנסות שאילו היו מתקבלות במישרין בידי בעלי המניות (היחידים) הן לא היו חייבות בדמי ביטוח (כגון: רווחי הון, הכנסות ריבית החייבות במס מוגבל וכו'). ספק אם לכך כּיוון המחוקק.

ניתן אפוא, לראות, כי התיקון אוצֵר בחובו שינויים משמעותיים ביותר. על-כן, מומלץ לבצע בהקדם היערכות מחודשת לנוכח השינויים האמורים. 

לעיון בתיקון לחצו כאן.