כפי שבואר לעיל, פקודת מס הכנסה קובעת מספר הוראות, לפיהן הכנסותיהן של חברות מסוימות מיוחסות, לצורכי מס, לבעלי מניותיהן: סעיף 64 לפקודה קובע הֶסדר מיסוי מיוחד לגבי חברת בית; עניינו של סעיף 64א לפקודה במיסוי חברה משפחתית; סעיף 64א1 לפקודה קובע את אופן ייחוסה של הכנסתה החייבת של חברה שקופה לבעלי מניותיה; ואילו סעיף 64א9 לפקודה קובע את אופן העברתה של ההכנסה החייבת של קרן להשקעות במקרקעין לבעלי מניותיה. הוראות נוספות נקבעו בסעיף 75ב לפקודה לגבי חברה נשלטת זרה, לפיהן רואים בעל שליטה בחברה כאמור שיש לה "רווחים שלא שולמו" (כמשמעותם באותו סעיף) כאילו קיבל כדיבידנד את חֵלקו היחסי באותם רווחים.
מתעוררת השְאֵלה, האם הֶסדרי המיסוי המיוחדים הקבועים בהוראות אלו חלים רק לעניין החבות במס הכנסה, או שמא יש להחילם גם לעניין החבות בדמי ביטוח לאומי ובדמי ביטוח בריאות?
כפי שיוסבר להלן, שאלה זו נדונה במספר פסקי-דין שהתייחסו לדין עד לתיקון 103 לחוק הביטוח הלאומי. ואילו תיקון זה קבע הֶסדר חדש ביחס לשאלה האמורה, וזאת לגבי חברה משפחתית, חברת בית וחברה שקופה.