במבזקים מיום 26.7.2015 ומיום 10.8.2016 דיווחנו אודות פרסום פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב (השופט י' אטדגי) בעניין לשם (קישור לפסק-הדין)* ופסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים (השופט א' דורות) בעניין שרגא בירן (קישור לפסק-הדין).
* יצוין, כי פסק-הדין נושא את הכיתוב "דלתיים סגורות" אך הוא אוּשר לפרסום.
בשני המקרים, קיבל בית-המשפט את הערעור וקבע, כי ההכנסות מהשכרת המקרקעין שבבעלות המערערים (27 נכסים מתוכם 24 דירות בעניין לשם ובין 21 ל-25 דירות בעניין בירן) אינן מהוות הכנסה מעסק לפי סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה אלא הכנסה פסיבית לפי סעיף 2(6) לפקודה.
על פסקי-הדין הגישה המדינה ערעורים לבית-המשפט העליון, ולאור העובדה כי אלה עוסקים בשאלה עקרונית דומה במהותה (מה דינן של הכנסות מהשכרת למעלה מ-20 נכסי מקרקעין) הדיון בהם אוחד.
במבזק מיום 2.1.2018 דיווחנו אודות פרסום פסק-הדין של בית-המשפט העליון, בגדרו קיבל בית-המשפט, מפי השופט ד' מינץ (בהסכמת השופטים ע' פוגלמן וד' ברק-ארז), את הערעורים (קישור לפסק-הדין).
ואילו במבזק מיום 8.2.2018 דיווחנו, כי רשות המסים פרסמה טיוטת חוזר מקצועי בנושא "סיווג הכנסה מהשכרת דירות מגורים – כהכנסה אקטיבית או פאסיבית – לאור פסק הדין בעניין לשם ובירן" (קישור לטיוטת החוזר).
בגדרהּ של טיוטת החוזר – המתייחסת להשכרה של דירות המשמשות למטרת מגורים (ולא להשכרת דירות נופש או להשכרת נכסים עסקיים אחרים) – מצוין, בין היתר, כי הכנסה מהשכרה של 10 דירות מגורים ומעלה תסוּוג כהכנסה מעסק; וכי השכרה של למעלה מ-5 דירות מגורים ופחות מ-10 דירות תיבחן בהתאם למבחנים השונים שהובאו בטיוטת החוזר ועל-פיהם יוכרע אופייה כהכנסה מעסק או כהכנסה פאסיבית. עוד צוין בטיוטת החוזר, כי "על מנת לאפשר ודאות מסוימת, נכונה רשות המסים להניח כי הכנסה מהשכרה של עד 5 דירות מגורים תיחשב כהכנסה פאסיבית".
בהמשך לאמור, נבקש לעדכנכם, כי קיבלנו פניות רבות מבעלי דירות שהתבקשו על-ידי פקיד-השומה ליתן פרטים אודות השכרת הדירות, וזאת כשלב מקדים ליישום הלכה למעשה של טיוטת החוזר שצוינה לעיל באותם מקרים בהם מדובר בכמות דירות מושכרות העולה על 10 או קרובה לכך.
ראשית, נדגיש, כי המדובר, כאמור, בטיוטה בלבד אשר האמור בה עשוי (ובכל הכבוד גם ראוי, למצער במספר היבטים המצוינים שם) להשתנות בעקבות הערות הציבור והלשכות המקצועיות, וממילא מומלץ להמתין לנוסח הסופי של החוזר בטרם גיבוש הסכמות כאלו או אחרות עם פקיד-השומה (לא למותר להזכיר, כי נוסחו הסופי של החוזר יחייב את רשויות המס בלבד).
שנית, נבקש להפנות את תשומת לבכם לכך שהמוסד לביטוח לאומי טרם הביע עמדתו בשאלה האם השכרת דירות המגיעה כדי עסק (כאמור, לפי טיוטת החוזר, מדובר ב-10 דירות ומעלה) תחויב בדמי ביטוח לאומי (ובדמי ביטוח בריאות).
ויוסבר: בחוזר שהוציא המוסד לביטוח לאומי בחודש אוקטובר 2004 (חוזר כללי 219/04) הוצגה הבהרה על-פי חוות דעת משפטית שלפיה הכנסות משכר דירה למגורים בישראל פטורות מדמי ביטוח, ללא הגבלת סכום. ואילו בחוזר נוסף מחוֹדש אפריל 2008 (חוזר 1368) – שהוצא בעקבות תיקון 103 לחוק ביטוח לאומי (קישור לתיקון) – צוין (ראו סעיף 2 בעמוד השלישי של הטבלה שם), כי הכנסות מדמי שכירות למגורים בישראל תמשכנה להיות פטורות מדמי ביטוח ללא הגבלה, על-פי אותה חוות-דעת משפטית, וזאת גם משנת 2008 ואילך.
כעת אפוא, מתעוררת השְאֵלה האם הכנסה מהשכרת דירות שתסוּוג כהכנסה מעסק תחויב אף בדמי ביטוח לאומי, או שמא תמשיך להיות פטורה מדמי ביטוח כאמור. למותר לציין, כי לשאלה זו חשיבות רבה, שכן השתת דמי ביטוח על הכנסה זו עשויה, במקרים רבים, להיות גבוהה מנטל המס (מס הכנסה) הנוסף שגלום בסיווג ההכנסה כעסקית (בְּשל המעבר ממסלול של 10% ללא הוצאות למסלול חיוב רגיל תוך ניכוי הוצאות).