פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין גלי ליסינג (2004) בע"מ.
הסוגיה העיקרית שנדונה בערעור הינה האם פעילות מכירת המכוניות על-ידי המערערת, חברה להשכרת מכוניות, בתום תקופת הליסינג או ההשכרה לטווח קצר, הינה פעילות עסקית החייבת במס הכנסה (כפי עמדת המשיב, פקיד-שומה רחובות), או שמא מדובר בפעילות הונית אשר ביחס להכנסות ממנה זכאית המערערת להחיל את הוראות סעיף 96 לפקודת מס הכנסה (כפי עמדת המערערת).
סוגיה נוספת שנדונה בערעור היא האם זכאית המערערת לנַכּוֹת דמי ניהול ששילמה לחברה קשורה הנמצאת בבעלות חמו של בעל המניות ומנהל המערערת, שצברה הפסדים לצורכי מס.
באשר לסוגיה הראשונה, קבע השופט סטולר, לאחַר ניתוח הפסיקה הרלבנטית ובכלל זאת פסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין אלדן (ע"א 5883/14), כי יישום מבחן תדירות העסקאות והיקפן, מבחן הבקיאוּת, מבחן הארגון והניהול, מבחן השיווק, מבחן המימון, כמו גם מבחן הנסיבות ומבחן הכָּוונה, מצביעים על כך כי פעילות מכירת המכוניות מהווה פעילות עסקית מסחרית החייבת במס פירותי.*
* המבחן היחיד שלא התקיים לפי קביעת בית-המשפט הינו מבחן הפיתוח וההשבחה (ראו פס' 44-38 לפסק-הדין).
עוד קבע השופט סטולר, כי אין לקבל את טענותיה השונות של המערערת ביחס לתחולת הוראות סעיף 96 לפקודת מס הכנסה כמו גם לעניין הוראות סעיף 100 לפקודה, באשר טענות אלו נדחו על-ידי בית-המשפט העליון בעניין אלדן.
באשר לסוגיה השנייה, קבע השופט סטולר, כי המערערת לא הוכיחה את הצורך בקבלת דמי ניהול והנחיצות של השירות לצורכי ייצור הכנסתה, מה גם שמנכ"ל המערערת העיד כי הסכום האמור שולם, בין היתר, לנוכח מורכבות היחסים שלו עם חמו (הבעלים של החברה הקשורה) שאינה קשורה בהכרח למערערת.