הבהרה לגבי הוראות-המעבר בחקיקה החדשה לגבי חברות בית
במבזק מיום 17.1.2018 דיווחנו אודות פרסום החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 245), התשע"ח-2018 ("התיקון") (קישור לתיקון), בגדרו, בין היתר, הוחלפו הוראות סעיף 64 לפקודת מס הכנסה שעניינן בחברת בית ותוך שנקבעו בתיקון הוראות-מַעבר (ראו סעיף 5(ב) ואילך לתיקון).
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם בדבר בקשת הבהרה שהפנה רו"ח ועו"ד ג' בלנגה (ס' נשיא לשכת רו"ח ויו"ר ועדת המיסים והקשר עם רשות המסים בלשכה) לרו"ח (משפטן) ר' עם-שלם, סמנכ"ל בכיר לעניינים מקצועיים ברשות המיסים, ותשובתו של מר עם-שלם לבקשה זו (קישור).
פסק-הדין בעניין טוונטי האנדרד
לפני מספר ימים ניתן פסק-הדין של ועדת-הערר שליד בית-המשפט המחוזי בחיפה בעניין טוונטי האנדרד נהריה בע"מ.
עניינו של פסק-הדין בשאלה האם חברה המוֹכרת מקרקעין רשאית לבקש לבצע פריסה של השבח הריאלי שנצמח במכירה בהתאם להוראות סעיף 48א(ה) לחוק מיסוי מקרקעין.
באותו מקרה, ביקשו שלוש העוררות לבצע פריסה של השבח הריאלי שנצמח להן בשנת-המס 2015 ממכירת זכויות במקרקעין שרכשו בשנת-המס 2010, כך שהפריסה תתבצע על-גבי שנות-המס 2015-2012 וכנגזר מכך חלק מהשבח הריאלי (וליֶתֶר דיוק מחצית) יחויב במס בשיעור 25% (מס החברות בשנות-המס 2012 ו-2013) במקום 26.5% (מס החברות בשנת-המס 2015 היא שנת המכירה).
המשיב, מנהל מיסוי מקרקעין חיפה, סירב לבקשה, בטענה כי הזכות לבקש פריסה נתונה אך ורק למוֹכר יחיד.
ועדת-הערר, מפי יו"ר הוועדה השופט ר' סוקול (בהסכמת חברי הוועדה עו"ד ושמאי מקרקעין ד' מרגליות ועו"ד ד' שמואלביץ), קיבלה את הערר (קישור לפסק-הדין).
בראשית הדברים, נדרש השופט סוקול לתכלית הוראת הפריסה הקבועה, כאמור, בסעיף 48א(ה) לחוק מיסוי מקרקעין (ולמקבילתה שבסעיף 91(ה) לפקודת מס הכנסה).
לגופו של עניין, קבע השופט סוקול, כי אין בלשון הוראות סעיף 48א(ה) לחוק (לרבות בהתייחסות המחוקק לשיעורי המס של היחיד ולנקודות הזיכוי המוקנות לו) או בתכליתן עיגון להחרגת הוראות אלו ביחס לחברה.
יצוין, כי פסק-הדין דן אומנם בביצוע הפריסה מכוח הוראות סעיף 48א(ה) לחוק מיסוי מקרקעין, אך הדברים יפים כמובן גם לגבי פריסה מכוח הוראות סעיף 91(ה) לפקודה (בין של שבח ריאלי ובין של רווח הון ריאלי "רגיל") וראו לעניין זה את דבריו של חבר הוועדה עו"ד ד' שמואלביץ.
עוד יצוין, כי לאור הקטנת שיעור מס החברות משנת-המס 2016 ואילך אין עוד כדאיות בביצוע פריסה של שבח (רווח הון) ריאלי בידי חברה, וזאת בניגוד לנסיבות פסק-הדין (מכירה בשנת-המס 2015).
פסק-הדין בעניין כאשי
עניינו של פסק-הדין בערעור על החלטת ועדת הערר בה נדחה הערר שהגישו המערערים על החלטת המשיב, מנהל מס רכוש תל-אביב, שלא לקבל את ההשגה שהגישו מחמת שחָלף המועד למתן החלטה בהשגה.
המערערים הגישו השגה למשיב ביום 28.4.2010, אך המשיב דחה את פנייתם וטען כי המועד להגשת השגה חָלף.
כנגד החלטה זו של המשיב הגישו המערערים ערר לועדת-הערר בטענה שהשגתם הוגשה במועד ועל המשיב היה לדון בה.
בהחלטה מיום 22.4.2012 התקבל הערר של המערערים והוועדה הורתה למשיב לדון בהשגתם. ערעורו של המשיב לבית-המשפט על החלטה זו נדחה בפסק-דין מיום 13.12.2012.
משחלפה שנה ויותר ממועד מתן פסק-הדין בערעור, פנו המערערים אל המשיב בבקשה להשיב להם את מלוא הסכומים ששילמו, בטענה שעל-פי הוראות סעיף 26(ב) לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961 ("חוק מס רכוש") היה על המשיב ליתן החלטה בהשגה בתוך שנה מיום פסק-הדין ומשלא עשה כן, יש לראות את השגת המערערים כאילו התקבלה.
במכתב מיום 14.1.2014 דחה המשיב את טענת המערערים וטען, כי יש למְנות את השנה הקבועה בסעיף 26(ב) לחוק מס רכוש מיום שפסק-הדין הפך לחלוט (דהיינו 45 ימים לאחַר מתן פסק-הדין). באותו מכתב, התייחס המשיב באופן תמציתי ולקוני לטענות המערערים ודחה את ההשגה.
המערערים לא השלימו עם טענת המשיב לפיה במועד עריכת המכתב מיום 14.1.2014 טרם חָלף המועד למתן החלטה בהשגתם ועררו על כך לועדת-הערר.
הוועדה דחתה את הערר. מכאן הערעור.