פסק-הדין בעניין אם.סי.אל קניון דרורים
הותר לפרסום פסק-הדין מיום 8.1.2018 של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין אם.סי.אל. קניון דרורים בע"מ.
המערערת היא חברה פרטית שהתאגדה בישראל בחודש ינואר 2008 והעוסקת בייעוץ ושיווק בתחום הנדל"ן.
בחודש אוקטובר 2009 רכשה המערערת מניות וזכויות לרכישת מניות של חברת קניון דרורים בע"מ ("חברת-הבת") – שהינה הבעלים של זכויות החכירה בנכס המקרקעין שעליו מצוי קניון דרורים ושל כ-51% מזכויות החכירה של תקנת הדלק הסמוכה לקניון – וכך הפכה לבעלים של 50% מחברת-הבת.
בחודש אוקטובר 2009 רכשה המערערת מניות וזכויות לרכישת מניות של חברת קניון דרורים בע"מ ("חברת-הבת") – שהינה הבעלים של זכויות החכירה בנכס המקרקעין שעליו מצוי קניון דרורים ושל כ-51% מזכויות החכירה של תקנת הדלק הסמוכה לקניון – וכך הפכה לבעלים של 50% מחברת-הבת.
תמורת המניות והזכויות שרכשה, שילמה המערערת 26 מיליון ש"ח.
בדוח הכספי לשנת 2008, יישמה חברת-הבת לראשונה תקני דיווח כספי בינלאומיים (IFRS), ובכללם תקן מס' 40, ושִערכה את המקרקעין בהתאם למודל שווי הוגן בסך מצטבר של כ-35 מיליון ש"ח.
בחודש דצמבר 2009 חילקה חברת-הבת על חלוקת דיבידנד שמקורו, בין היתר, ברווחי השערוך.
המשיב, פקיד-שומה פתח-תקווה, חִייב במס את אותו חלק מהדיבידנד שמקורו ברווחי השערוך. מכאן הערעור.
לאחַר שניתח את המסגרת הנורמטיבית הרלבנטית ובכלל זאת את פסק-הדין בעניין פרל (ע"א 8500/10), קבע השופט סטולר, כי רווחי השערוך אינם מהווים "הכנסה" לצורך חישוב "ההכנסה החייבת" של חברת-הבת ולכן גם לא שולם בגינם מס על-ידיה. בהתאם, קבע השופט סטולר, כי אין להחיל על המערערת את ההטבה הגלומה בהוראות סעיף 126(ב) לפקודה, וכנגזר מכך, הכנסתה מהדיבידנד שחילקה חברת-הבת חייבת במס.
השופט סטולר המשיך והתייחס להוראות סעיף 100א1 לפקודת מס הכנסה, שנוספו במסגרת תיקון 197 לפקודה וטרם נכנסו לתוקף (בהיעדר תקנות), תוך שהוא דוחה את טענת המערערת כי עצם הצורך בחקיקת אותן הוראות מוכיחה כי עד לחקיקתן חלוקת רווחי שערוך אינה חייבת במס בידי החברה המקבלת.
נזכיר, כי עמדת פקיד-השומה, כפי שהתקבלה על-ידי בית-המשפט, באה לידי ביטוי בעמדה חייבת בדיווח מס' 1/2016.
שינויים במיסוי דירות מגורים החל מיום 1.1.2018
נבקש להזכירכם, כי תקופת המַעבר (1.1.2014–31.12.2017) שנקבעה בתיקון 76 לחוק מיסוי מקרקעין חָלפה ועִמה גם המגבלות שנקבעו לגבּיה.
בהתאם, הָחל מיום 1.1.2018 יחולו השינויים הבאים:
- בוטלה המגבלה בדבר מכירת שתי דירות בלבד בחישוב הליניארי המיוחד (נזכיר, כי מכירות עתידיות כפופות, כבעבר, לאפשרות סיוּוג השבח שנצמח מהן כהכנסה מ"עסק" או מ"עסקה או עסק אקראי בעלי אופי מסחרי" החייבת במס רגיל (לרבות בדמי ביטוח לאומי וחבות אפשרית במע"מ));
- בוטל הסייג בדבר זכאות לחישוב ליניארי מיוחד במכירת דירת מגורים ל"קרוב";
- בוטל הסייג בדבר זכאות לפטוֹר ממס שבח במכירת דירת מגורים בידי מי שהיו לו יותר מדירה מגורים אחת (בישראל) ביום 1.1.2014;
- אפשרות ליישם את הוראות סעיף 49ה לחוק מיסוי מקרקעין;
- בחינת הזכאות לחישוב ליניארי מוטב במכירת דירת מגורים שהתקבלה במתנה תיעשה תוך בחינת נתוניו של מקבל המַתנה ולא של נותן המַתנה.
החלטת מיסוי חדשה
פורסמה החלטת מיסוי 2662/18 (קישור להחלטה) שעניינה באביו של קטין המעוניין לרכוש עבורו דירת מגורים, כאשר מימון הרכישה ייעשה מכספים שירש הקטין מאמו המנוחה וכן מכספים שיינתנו כהלוואה מאת האב או ממשכנתא.
במסגרת ההחלטה נדחתה הבקשה שלא למְנות במניין הדירות של התא המשפחתי את דירת הקטין, וזאת לאור חזקת התא המשפחתי הקבועה בחוק (לפיה רואים כרוכש/מוכר אחד בני-זוג וילדיהם שטרם מָלאו להם 18 שנה, למעט ילדים נשואים, הן לעניין מס שבח והן לעניין מס רכישה) כמו גם מהטעם שדירה כאמור מהווה אפיק להשקעת כספי הקטין ואינה לצורך הבטחת מגוריו (שכּן אפוטרופסיו הם המחויבים במדורו).
במסגרת ההחלטה נדחתה הבקשה שלא למְנות במניין הדירות של התא המשפחתי את דירת הקטין, וזאת לאור חזקת התא המשפחתי הקבועה בחוק (לפיה רואים כרוכש/מוכר אחד בני-זוג וילדיהם שטרם מָלאו להם 18 שנה, למעט ילדים נשואים, הן לעניין מס שבח והן לעניין מס רכישה) כמו גם מהטעם שדירה כאמור מהווה אפיק להשקעת כספי הקטין ואינה לצורך הבטחת מגוריו (שכּן אפוטרופסיו הם המחויבים במדורו).