פורסם פסק-הדין של ועדת הערר שליד בית-המשפט המחוזי בנצרת בעניין הייליג.
העוררים התקשרו בהסכם למכירת קרקע בעפולה בגדרו התחייבו לשאת בתשלום לאפוטרופוס הכללי בגין דמי ניהול וכן הוצאותיו עבוּר המושב בלפוריה עד לסך של 250,000 ש"ח. הקונים ביצעו את התשלומים ואלה קוזזו (במגבלה של ה-250,000 ש"ח לגבי התשלום לבלפוריה) מהתמורה שהיה עליהם להעביר לעוררים על-פי ההסכם.
המשיב סירב להתיר בניכוי את התשלומים האמורים בטענה כי אלה שולמו על-ידי הקונים. מכאן הערר.
ועדת-הערר, מפי יו"ר הוועדה השופטת ע' הוד (בהסכמת חברי הוועדה עו"ד א' הללי ורו"ח נ' זועבי), קיבלה את הערר (קישור לפסק-הדין).
השופטת הוד בַָּחנה את הראיות שהוצגו בפניה והשתכנעה, כי הרוכשים אמנם שילמו בפועל את התשלום לאפוטרופוס הכללי ואת התשלום עבוּר בלפוריה, אך התשלומים כאמור קוזזו מיתרת התמורה אשר הם שילמו בגין הקרקע. בנסיבות אלו ולאור מטרת חוק מיסוי מקרקעין להשית מס על הרווח הכלכלי האמיתי שנצמח לנישום, קבעה השופטת הוד, יש לראות בתשלומים האמורים כאילו שולמו על-ידי המוכר.
בהתאם, קבעה השופטת הוד, כי יש לקבל את הערר, לבטל את החלטת המשיב ולהתיר לעוררים לנַכּוֹת בחישוב השבח את התשלום לאפוטרופוס הכללי ולמושב בלפוריה.