פסק-הדין בעניין א. ברכו גולד ג'ולרי
עניינו של פסק-הדין בערעור על שומת תשומות שהוציא המשיב, מנהל מע"מ, למערערת, א. ברכו גולד ג'ולרי בע"מ שהינה חברה לייצור תכשיטים, בסכום של כ-3 מיליון ש"ח (לאחַר הפחתתה מכ-15 מיליון ש"ח), בְּשל ניכוי מס תשומות מכוח חשבוניות פיקטיביות (לשיטת המשיב) ברכישת זהב. זאת, בעקבות חקירה רחבת היקף שניהל המשיב בנושא.
בראשית הדברים, נדרש השופט ד"ר סטולר למסגרת הנורמטיבית הרלבנטית ובכלל זאת לפסקי-הדין של בית-המשפט העליון בעניין מ.א.ל.ר.ז שיווק מתכות (ע"א 4069-03) ובעניין זאב שרון (ע"א 3886-12).
לגופו של עניין, ולאחַר שבָּחן את הראיות שהוצגו בפניו, קבע השופט ד"ר סטולר, כי בעוד שהמשיב הציג תשתית ראייתית המבססת את הטענה שהונפקו למערערת חשבוניות מס פיקטיביות, המערערת כָּשלה בהרמת נטל ההוכחה המוטל על כתפיה בדבר חוקיותן של החשבוניות ולא הוכיחה שהאחרונות משַקפות עסקות אמיתיות והוצאו על-ידי הצד האמיתי לעסקה.
עוד קבע השופט ד"ר סטולר, כי לנגד המערערת היו נורות אזהרה רבות אך היא בחרה לעצום עיניה, להתנהל באדישות ולא לבדוק מי הבעלים של הזהב שנמכר לה ומה מקורו; וכי אין די באישור רואה-החשבון של המערערת שהחברה שהנפיקה את החשבוניות הינה תקינה ויש לה אישור ניכוי מס במקור וניהול ספרים (באשר מסמכים אלה מונפקים על-ידי שלטונות מס הכנסה במובחן משלטונות מע"מ, וממילא חברה יכולה להיות מצוידת באישורים האמורים ובכל זאת להנפיק חשבוניות פיקטיביות).
פסק-הדין בעניין תעשיות עוף והודו
פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין תעשיות עוף והודו ברקת (2003) בע"מ.
גם פסק-דין זה עוסק בסוגיה של חשבוניות פיקטיביות, והפעם בכאלו שהוצאו למערערת, בעלת משחטת עופות בעיר לוד, בקשר לאספקת כח אדם.
תשומת לבכם, בין היתר, לניתוח הנכלל בפסק-הדין ביחס לנטל השכנוע ונטל הבאת הראיות (פסקה 36 ואילך לפסק-הדין) כמו גם להתייחסות לעובדה שהמערערת נהגה לשלם לחברות כוח האדם בהמחאות שחֵלקן נרשמו שלא למוטב בלבד ואף במזומן (פסקה 96 ואילך לפסק-הדין).