פסק-הדין בעניין חג'ג'
פורסם פסק-הדין של ועדת-הערר שליד בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין חג'ג'.
ביום 6.6.2010 רכשו חברי קבוצת רוכשים, עליהם נמנים ששת העוררים, את המקרקעין הידועים כפרוייקט "מגדלי הצעירים" בדרך מנחם בגין 158 תל אביב.
העוררים הינם קטינים אשר רכשו את זכויותיהם בפרוייקט באמצעות הוריהם כאפוטרופסים הטבעיים ובאישור בית-המשפט.
בעקבות רכישת חֵלקם במקרקעין הגישו העוררים דיווח למשיב (מנהל מיסוי מקרקעין תל-אביב) אשר הוציא, בחלוֹף מספר חודשים, שומות לפי מיטב השפיטה יש לחשב את שווי המכירה של העוררים לפי שיעור של 90% משווי הדירה העתידית בתוספת 10% בגין הוצאות בלתי-צפויות מראש ושכ"ט עו"ד.*
* על הסכמי הרכישה באותה עת לא חל תיקון 69 לחוק מיסוי מקרקעין, אשר נחקק במסגרת חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה), התשע"א–2011 (קישור לחוק) ואשר בגדרו נקבעו, בין היתר, כללים למיסוי קבוצות רכישה הן במסגרת חוק מיסוי מקרקעין והן במסגרת חוק מע"מ.
השגת העוררים נדחתה והוגשו עררים (בהליכים קודמים) שבעקבותיהם הגיעו הצדדים להסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק-הדין על-ידי הוועדה.
בחלוֹף כשנה וחצי מאוחר יותר, התקבלו אצל העוררים תיקוני שומה ודרישות לתשלום תוספת מס רכישה בטענה שמדובר בדירות נוספות ולא יחידות של העוררים.
העוררים הגישו ערר על השומות האמורות כאשר המחלוקת שבין הצדדים התמקדה בשתי סוגיות: האחת, האם נושא הזכאות להקלה בגין דירה יחידה או נוספת הוסדר בהסכם הפשרה, ולחילופין, האם יש לבטל את הסכם הפשרה מחמת טעות; השנייה, האם עיקרון התא המשפחתי שבהוראות סעיף 9(ג1א)(2)(ב)(2) לחוק מיסוי מקרקעין חל במקרה שהדירות נרכשות עבוּר הקטינים.
ועדת-הערר דחתה את הערר ברוב דעות (יו"ר הוועדה השופט ה' קירש וחבר הוועדה רו"ח צ' פרידמן, כנגד חוות דעתו של חבר הוועדה עו"ד ושמאי מקרקעין ד' מרגליות) (קישור לפסק-הדין).
חבר הוועדה עו"ד ושמאי מקרקעין ד' מרגליות, בדעת מיעוט, הציע לקבל את הערר. לשיטתו, הגם שלשון הסכם הפשרה תומכת בטיעוני המשיב וזה לא היה מנוּע מלהמשיך ולבחון את הזכאות של כל רוכש ורוכש להקלה במס רכישה בגין דירה יחידה, הרי שלפי עמדתו של מרגליות (שהייתה אף היא דעת מיעוט) בעניין אבן עזרא (ו"ע 1393/01), בדיקת "השרשרת המשפחתית" הינה כלפי מטה ולא כלפי מעלה ועל-כן כאשר הרוכש הוא קטין אין למְנות לחובתו את דירות הוריו.
חבר הוועדה רו"ח צ' פרידמן הסכים עם עו"ד מרגליות ביחס להסכם הפשרה, אך העדיף את עמדת הרוב בעניין אבן עזרא, תוך שהוא מביא חיזוקין לעניין זה מקביעת בית-המשפט העליון בעניין יוסף שלם (ע"א 6357/99) בנושא סיווגו של המערער שם כ"בעל שליטה" בחברה לאור החזקתה של בת-זוגו במניות החברה. לאור זאת, הציע רו"ח פרידמן לדחות את הערר ללא צו להוצאות.
יו"ר הוועדה השופט ה' קירש לא העמיק בניתוח הסכם הפשרה, וזאת מהטעם שסוגיה זו הוכרעה, כאמור, על-ידי חברי הוועדה. באשר לפרשנותו של סעיף 9(ג1א)(2)(ב)(2) לחוק מיסוי מקרקעין הצטרף השופט קירש לעמדתו של רו"ח פרידמן (הגם שציין, כפי שגם ציין רו"ח פרידמן, כי גישתו של עו"ד מרגליות איננה משוללת יסוד) וקבע, כי יש להעניק פרשנות תכליתית לסעיף, וזאת מטעמים שונים לרבות עמדתם של מלומדים בסוגיה זו.
פסק-הדין בעניין ד"ר משה וינברג
פורסם פסק-הדין של ועדת-הערר שליד בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין עו"ד ד"ר משה וינברג.
עניינו של פסק-הדין במחלוקת שהתעוררה בין העורר לבין המשיב, מנהל מיסוי מקרקעין תל-אביב, בנושא הפחתת סכום הקנסות שהושתו על העורר. זאת, בהמשך להסכם שנחתם בין העורר ועו"ד אברהם דורון מצד אחד לבין המשיב מצד שני (ואשר ניתן לו תוקף של פסק-הדין) באשר לאופן יישום הוראות בית-המשפט העליון שניתנו במסגרת פסק-דינו בערעור שהגישו העורר ועו"ד דורון (ע"א 3039/13).
ועדת-הערר (השופט ה' קירש יו"ר הוועדה, ערו"ח א' מונד ורו"ח י' בלצקי, חברי הוועדה) דחתה את הערר (קישור להחלטה).
ההחלטה בעניין מותקאל עווד
פורסמה החלטתה של ועדת-הערר שליד בית-המשפט המחוזי בחיפה בעניין מותקאל עווד.
עניינה של ההחלטה בבקשת ב"כ העורר לאפשר לו לחקור עדה מטעם המשיב (מנהל מיסוי מקרקעין חיפה) על תצהיר העדות הראשית שהגישה, וזאת לאחַר שהליך ההוכחות כבר התקיים.
ועדת-הערר (השופטת א' וינשטיין יו"ר הוועדה, עו"ד ושמאי מקרקעין ד' מרגליות ועו"ד ד' שמואלביץ, חברי הוועדה) דחתה את הבקשה תוך שהיא מותחת ביקורת חריפה על התנהלותו של ב"כ המבקש (קישור להחלטה).