עניינה של ההחלטה ביחיד, נשוי ואב ל-2 ילדים שנולד בחו"ל והגיע עם הוריו לישראל בשנת 2001 בהיותו קטין. היחיד שהה בישראל דרך קבע עד שנת 2005 ועזב את ישראל בשנת 2005 לאחַר סיום לימודיו בתיכון. היחיד התחתן בשנת 2010 ובחודש אפריל 2011 הגיע לישראל יחד עם אשתו והעביר את מרכז חייו לישראל. מאוחר יותר, נולדו לבני-הזוג שני ילדים בישראל.
במסגרת ההחלטה נדחתה בקשת היחיד לראוֹת בו "תושב ישראל לראשונה" כאמור בסעיף 14 לפקודת מס הכנסה, הָחל מחודש אפריל 2011 (וממילא גם נדחתה בקשתו להקנות לו את הטבות המס הניתנות ליחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה, מכוח סעיפים 14 ו-97 לפקודה). זאת, מהטעם שהיחיד שהה שהות קבע בישראל קודם למועד ההגעה בחודש אפריל 2011.
עוד צוין בהחלטה, כי הגדרת המונח "עולה" שבסעיף 35(ד) לפקודה והכללים שנקבעו מכוחו רלבנטית רק לצורכי אותו סעיף ולשם קביעת הזכאות למתן נקודות זיכוי, ולא לשם מתן הטבות אחרות על-פי הפקודה; וכי היחיד גם אינו זכאי לקבל נקודות זיכוי כ"עולה" לפי אותו סעיף 35(ד) והכללים שמכוחו, שכּן היחיד לא עזב את ישראל כקטין.