פסק-הדין בעניין אחים דויטש תעשיות
במבזק מיום 23.10.2012 דיווחנו אודות פרסום פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין אחים דויטש תעשיות טקסטיל בע"מ ואח' (קישור לפסק-הדין).
עניינו של פסק-הדין במספר ערעורים בגדרם נדונו סוגיות שונות, ובכללן שאלת סיוּוגן של ההכנסות פיננסיות שנבעו למערערות מס' 1 ו-2 כהכנסות אינטגרליות למפעלן המאושר ושאלת סיוּוגו של המערער מס' 3, מר מאיר זיילר, כתושב ישראל לצורכי מס בהתאם לדין שקָדם לתיקון 132.
בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי השופט מ' אלטוביה, קבע, כי למרוֹת שזיילר עדיין אזרח ארה"ב ומחזיק בית בארה"ב (בשימוש בנו), מבקר בניו-יורק באופן תדיר ואף מקבל כיום קיצבת ביטוח לאומי, ולמרוֹת שניתן להניח שהגעתו לישראל נבעה משליחות שקיבל על עצמו על-פי מצוות הרבי מלובביץ', יש לראוֹת בו תושב ישראל. זאת, נוכח המסה הקריטית של הזיקות הרלבנטיות לישראל והמצביעות על כך שמרכז חייו בישראל. עם זאת, בית-המשפט הגביל את תחילת תוקפה של החלטת פקיד-השומה בדבר מעמדו של זיילר כ"תושב ישראל" מכאן ולהבא בלבד, וזאת לאור המצג מטעם מרכז ההשקעות שהכיר בזיילר כאשר החליט להשקיע במפעל.
בית-המשפט הוסיף וקבע, כי חֵלק הארי של הכספים שהמערערות 1 ו-2 הפקידו בפיקדונות בנקאיים נועד לאפשר לבעלי המניות גמישוּת בשימוש בכספים אלה לצורך יישוב הסכסוך ביניהם ולא לצרכים העסקיים של המערערות. על-כן, ולמרוֹת שהכספים הופקדו בפיקדונות לטווח קצר, יש לראוֹת בהם ככאלה שהוצאו ממעגל העסקים של המפעלים המאושרים, ובהתאם אין לסַווג את הרווחים שנצמחו מהם כהכנסה אינטגרלית לאותם מפעלים.
כפי שדיווחנו במבזק מיום 23.8.2016, על פסק-הדין הוגש ערעור וערעור שכנגד לבית-המשפט העליון וביום 17.8.2016 ניתן פסק-הדין (קישור לפסק-הדין).
בית-המשפט העליון, מפי השופט מ' מזוז (בהסכמת המשנֶה לנשיאה השופט א' רובינשטיין והשופטת ד' ברק-ארז) קבע, כי אין עילה להתערב בקביעתו של בית-המשפט קמא כי המערער מס' 3 היה תושב ישראל בשנות-המס הנדונות. עם זאת, נקבע, כי אין לקבל את קביעת בית-המשפט קמא כי אף שסיילר היה תושב ישראל בשנות-המס הנדונות, אין לראותו ככזה לצורך החבות במס בגין שנות-המס הנדונות בְּשל מצג והסתמכות; וכי טענת המניעוּת ממכוח מצג והסתמכות אינה מבוססת, עובדתית ומשפטית כאחד.
באשר לסוגיית הפיקדונות, דחה השופט מזוז את שני הערעורים, בקובעו כי מדובר בערעורים על קביעוֹת שבעובדה שאין מקום להתערב בהן.
נבקש לעדכנכם, כי המערערים הגישו לבית-המשפט העליון בקשה לקיום דיון נוסף בפסק-הבין, אך בקשה זו נדחתה על-ידי הנשיאה מ' נאור (קישור להחלטה).
זאת, הן מהטעם שבפסק-הדין מושא הבקשה כלל לא נקבעה הלכה והוא מושתת במלואו על יישומן של הלכות על נסיבותיהם הקונקרטיות של המבקשים והן לאור העובדה שטענותיהם של המבקשים במסגרת הבקשה הן ערעוריות מטיבן.
הצעת החוק לתיקון 238 לפקודה
פורסמה הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 238), התשע"ז–2017 ("הצעת החוק" או "ההצעה") (קישור להצעה).
בגדרהּ של ההצעה מוצע לבצע מספר תיקונים מהותיים בפקודת מס הכנסה בתחום המיסוי הבינלאומי:
- קביעת חזקה הניתנת לסתירה שלפיה יִראו שליטה על עסקים של חבר-בני-אדם וניהולם כמופעלים בישראל בהתקיים התנאים שבסעיף המוצע, אם לא הוכח שהַשליטה והניהול נעשים מחוץ לישראל, ובנוסף חיוב חבר-בני-אדם, שמתקיימת בו החזקה האמורה והחזקה נסתרה לטענתו, להגיש דוח המַפרט את העוּבדות שעליהן מבוססת טענתו בלבד, שאליו יצרף את המסמכים התומכים בטענתו, אם יש כאלה*;
* זאת, בדומה להוראה שנקבעה לגבי יחידים בתיקון 223 לפקודה (למַעבר למבזק בנושא זה, לחצו כאן). - תיקון הוראות סעיף 16א לפקודת מס הכנסה כך ששר האוצר יוכל ליתן את ההקלה מכוחן גם באמצעות פטוֹר ממס, וזאת כאשר תושב-החוץ טרם שילם את המס;
- תיקון ההוראות בנושא חברה נשלטת זרה בכל הקשור לסיוּוגן של הכנסות שונות כפסיביות;
- עדכון דרישות התיעוד והדיווח במחירי העברה וכן חיוב קבוצה רב-לאומית אשר חברת האם שלהּ (או חברה אחרת שהוגדרה לעניין זה) היא תושבת ישראל, להגיש דוח שנתי הכולל נתונים כספיים ועסקיים על כלל היישויות בקבוצה.