החלטת מיסוי בנושא תושבוּת וחבות במס בגין הכנסות עבודה מחו"ל
עניינה של ההחלטה (החלטת מיסוי לא בהסכם) ביחיד שעד לשנת 2006 התגורר עם משפחתו בישראל ועבד כשכיר בחברה תושבת ישראל ("החברה הישראלית").
במהלך שנת 2006 הֵחלו היחיד ומשפחתו בתהליך של העתקת מרכז חייהם מישראל לארה"ב והיחיד הֵחל לעבוד בארה"ב כשכיר בחברה תושבת ארה"ב שהיא חברה קשורה לחברה הישראלית.
בשנת 2011 חזר היחיד לישראל בעוד שבת-זוגו וילדיו המשיכו להתגורר בארה"ב.
ואילו במהלך השנים 2011 ו-2012, קיבל היחיד הכנסות מהפרשי משכורת, פדיון ימי חופשה והכנסות נלוות נוספות מהחברה האמריקאית, וזאת בגין תקופת העסקתו בארה"ב לפני חזרתו לישראל ("הפרשי משכורת החוץ").
בהחלטה מנויים ימי השהִייה של היחיד ואשתו בישראל ונתונים נוספים רלבנטיים לשאלת תושבותם.
במסגרת ההחלטה נקבע (קישור להחלטה), כי היחיד ייחשב לתושב-חוץ על-פי הדין הפנימי בישראל הָחל מיום 1.1.2007 וכלה ביום 31.12.2010; וכי הָחל מיום 1.1.2011 ייחשב היחיד לתושב ישראל על-פי הדין הפנימי בישראל כמו גם ל"תושב חוזר" כהגדרת מונח זה בסעיף 14(ג) לפקודה, כנוסחו לפני תיקון 168 (ובהתאם תחל תקופת ההטבות לעניין סעיפים 14 ו-97 לפקודה).
עוד נקבע בהחלטה, כי על היחיד תחולנה הוראות סעיף 100א לפקודה (מס יציאה) ביחס לנכסים שהיו בבעלותו נכון, לכל המאוחר, ליום 31.12.2006, במישרין או בעקיפין, לרבות נכסים שהוחזקו עבורו בנאמנות.
לבסוף נקבע, כי עובד שכיר מחויב במס לפי בסיס מזומן, ועל-כן היות שההכנסה מהפרשי משכורת החוץ התקבלה בעת היותו של היחיד תושב ישראל, היא חייבת במס בידיו לפי סעיף 2(2) לפקודה ואינה פטורה ממס לפי סעיף 14(ג). זאת, מבלי שהדבר ישלול קבלת זיכוי של מסי חוץ ששולמו בפועל בארה"ב בגין הכנסה זו.
אמנה חדשה עם קנדה
פורסם צו מס הכנסה (מניעת מסי כפל) (קנדה), התשע"ז–2016 (קישור לצו), הנותן תוקף לאמנה החדשה שנחתמה ביום 21.9.2016 עם קנדה (קישור לאמנה).
לאמנה החדשה יהיה תוקף בישראל הָחל בשנת-המס 2017.
תיקון לאמנה עם הודו
פורסם צו מס הכנסה (מניעת מסי כפל) (הודו), התשע"ז–2016 (קישור לצו), הנותן תוקף לפרוטוקול שנעשה ביום 14.10.2015 לתיקון אמנת המס עם הודו (קישור לפרוטוקול).
לפרוטוקול המתקן – בגדרו, בין היתר, תוקנו ההוראות שעניינן במיסוי רווחי הון ובחילופי מידע – יהיה תוקף בישראל הָחל בשנת-המס 2017.