פסק-הדין בעניין שוורץ
העוררים מכרו ביום 23.10.2014 את זכויותיהם בבית חד-קומתי בשטח של 75 מ"ר הבנוי על חלקה בשטח של 1,015 מ"ר בקריית אתא. זאת, בתמורה ל-1,900,000 ש"ח.
לפי התב"ע החָלה באיזור קיים פוטנציאל תכנוני ל-2 יחידות דיור, בשטח בנייה עיקרי בשיעור 35%.
העוררים ביקשו פטוֹר ממס שבח על-פי סעיף 49ז לחוק מיסוי מקרקעין. ברם, המשיב (מנהל מיסוי מקרקעין חיפה) קבע, כי ייעוד החֵלקה הוא ל-2 יח"ד ולכן ביצע "פיצול פיזי" ל-2 מגרשי תכנון ולאחר מכן הפעיל את הוראות סעיף 49ז לחוק. מכאן הערר.
ועדת-הערר שליד בית-המשפט המחוזי בחיפה, מפי חבר הוועדה עו"ד ושמאי מקרקעין ד' מרגליות (בהסכמת יו"ר הוועדה השופטת א' וינשטיין וחבר הוועדה עו"ד ד' שמואלביץ), דחתה את הערר (קישור לפסק-הדין).
עו"ד ושמאי מקרקעין מרגליות נדרש לפסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין נסל (ע"א 2191/92) ולפסיקה הנוספת בנושא וקבע, כי בנסיבות דנא בהן קיים מגרש ששטחו 1 דונם שעליו דירה בשטח 75 מ"ר, הנטל על העוררים להוכיח כי חֵרף פער זה שבין שטח המגרש והבית, מדובר בגודל סביר של קרקע העשויה לשַמש את דירת המגורים; וכי היות שאף לא אחד מהצדדים הביא כל ראייה בעניין זה (למרוֹת הצעת חברי הוועדה לעשות כן), ומאחַר שנטל ההוכחה מונח על כתפי העוררים התוצאה היא שיש לדחות את הערר.
בשולי הדברים, ציין עו"ד ושמאי מקרקעין מרגליות, כי יש ליתן את הדעת לזמן שעבר מאז הפסיקה בסוגיה ולשינויים התכנוניים והסביבתיים שחלו מאז; וכי ייתכן שיש לשקוֹל מחדש את הגישה שהוצגה בפסיקה האמורה.
פסק-הדין בעניין לילך אריאל
בשנת 2013 רכשה העוררת, בהיותה בת 18, דירת מגורים בתל-אביב בתמורה לסך של 1,200,000 ש"ח. העוררת שילמה למוכרת סך של 400,000 ש"ח ("התשלום הראשון") ומאוחר יותר את יתרת התמורה בסך 800,000 ש"ח ("התשלום השני").
הדירה נמכרה על-ידה באותה שנה תמורת סך של 1,800,000 ש"ח.
העוררת ביקשה פטוֹר ממס שבח על הרווח ממכירת הדירה, אך המשיב (מנהל מיסוי מקרקעין תל-אביב) סירב להעניק את הפטוֹר המבוקש מהטעם שהמימון לרכישת הדירה ניתן לעוררת כמתנה מאביה ושטרם חָלפה "תקופת הצינון" הנדרשת על-פי חוק מיסוי מקרקעין (הוראות סעיף 49ו לחוק) במקרה שכזה.
העוררת מצדה טענה, כי רכישת הדירה כלל לא מומנה במתנה, ולחלופין גם אם היא קיבלה סכום כסף במתנה מאביה, סכום זה היווה רק שליש ממחיר הרכישה, וממילא אין בסיס לשלילת הפטוֹר המבוקש. זאת, לאור הוראות סעיף 49ו לחוק שעניינן במי שקיבל "50% לפחות ממחיר הדירה במתנה".
ועדת-הערר שליד בית-המחשפט המחוזי בתל-אביב, מפי יו"ר הוועדה השופט ה' קירש (בהסכמת חברי הוועדה רו"ח נ' הכהן וי' ביליצקי), קיבל את הערר (קישור לפסק-הדין).
השופט קירש בָּחן את השתלשלות העניין וקבע, כי אף אם ייקבע כי התשלום הראשון אכן התקבל כמתנה מאביה של העוררת הרי שמדובר בשליש בלבד מעלוּת הדירה, שכּן הוכח כי התשלום השני שולם מתוך תמורת הדירה ממכירתה לרוכשים. מכאן, שהוראות סעיף 49ו לחוק אינן ישימות במקרה דנן.