פורסמו שני תזכירי חוק הכוללים הצעות לשינויים מרחיקי-לכת בהוראות חקיקת המס:
בגדרו של התזכיר הראשון (קישור לתזכיר) מוצעים התיקונים הבאים: קביעת הוראות לפיהן משיכת כספים מחברה על-ידי יחיד שהוא בעל מניות מהותי (או קרובו) או העמדת נכסי החברה לשימושו, במישרין או בעקיפין, תיחשב כהכנסה מעסק, ממשכורת או מדיבידנד, לפי העניין; מיסוי חברות ארנק; ותיקון ההוראות שעניינן בפילוג רווחים.
ואילו התזכיר השני (קישור לתזכיר) כולל את התיקונים המוצעים הבאים: קביעת מספר חזקות הניתנות לסתירה, לפיהן יראו שליטה וניהול עסקים של חבר-בני-אדם כמתקיים בישראל; תיקון מקל לגבי הוראות סעיף 16א לפקודה; קביעת כללים להתרת ניכוי הוצאות מימון לצורכי מס; קביעת כללים להפחתת נכסים בלתי-מוחשיים; קביעת חזקות לפיהן יראו, לעניין הסיווג כחברה נשלטת זרה, הכנסה מריבית, הפרשי הצמדה, תמלוגים ודמי שכירות כהכנסה פסיבית אף אם הייתה מעסק; קביעת המלאי אצל יהלומנים לפי העלות בלבד; שינויים בהוראות שעניינן במחירי העברה; מתן אפשרות למי שמוֹכר דירת מגורים מזַכה (שתמורתה לא הושפעה מקיומן של זכויות בנייה בלתי-מנוצלות) לבחוֹר בין מיסוי השבח במתכונת הרגילה הקבועה בחוק לבין תשלום מס סופי בשיעור 20% מהשבח הריאלי החייב במס, ללא ניכויים קיזוזים או זיכויים, אך למעט ניכוי מס הרכישה ששולם ובהפחתת הפחת; תיקון הגדרת המונח "עסקת אקראי" שבסעיף 1 לחוק מע"מ, כך שזו תכלול גם מכירת מקרקעין בעלת אופן מסחרי; ביטול איחוד עוסקים; קביעת הוראות חדשות ביחס למסירת הודעות ומסמכים על-ידי רשות המסים מכוח חוקי המס ועוד.
במקביל, פורסם תזכיר נוסף (קישור לתזכיר) שעניינו בפיצויי פיטורין, ובגדרו, בין היתר, מוצע לקבוע תקרה להטבת המס המוקנית לכספי פיצויים כאמור.