כללי
על-מנת לקבוע את חבות המס המוטלת על הכנסותיו הפיננסיות השוטפות של יחיד תושב-ישראל מאיגרות-חוב הנסחרות בבורסה לניירות-ערך בתל-אביב, יש להחיל את שלושת המבחנים הבאים:
האחד – האם מדובר באיגרות-חוב קונצרניות או שמא מדובר באיגרות-חוב ממשלתיות?
השני – האם איגרות-החוב הונפקו לפני יום 8.5.2000 ("איגרות חוב מוגנות") או שמא מדובר באיגרות-חוב שהונפקו לאחר מועד זה ("איגרות חוב בלתי-מוגנות").
השלישי – האם איגרות-החוב מקנות הצמדה מלאה או לא? איגרות-חוב הנסחרות בבורסה לניירות-ערך בתל-אביב תיחשבנה לנכס בהצמדה מלאה אם ערכּן הנקוב צמוד במלואו, עד למועד הפדיון, למלוא שיעור עליית מדד המחירים לצרכן או למלוא השינוי בשער מטבע-חוץ.
שיעור המס המוטל על הכנסות פיננסיות שוטפות שמקורן באיגרות חוב קונצרניות מוגנות
הכנסותיו של יחיד תושב ישראל מריבית ודמי ניכיון שמקורם באיגרות-חוב קונצרניות מוגנות חייבות במס בשיעור 35%.*
* לא כולל חבות אפשרית נוספת במס נוסף בשיעור 3%.
ההכנסות מהפרשי הצמדה חייבות, על-פי נוסח החוק פשוטו, במס בשיעור רגיל ולא פחות מ-31% (ועד 47%),* אלא אם מדובר ביחיד שמָלאו לו 60 שנים בשנת-המס, שאז ההכנסות מהפרשי הצמדה תחויבנה במס בשיעור התחלתי של 10% (ובלבד שלאותו יחיד אין הכנסות נוספות החייבות במס).
* לא כולל חבות אפשרית נוספת במס נוסף בשיעור 3%.
בנוסף, עשויות ההכנסות מריבית/דמי-ניכיון והפרשי הצמדה להתחייב בדמי ביטוח לאומי ובדמי ביטוח בריאות.
שיעור המס המוטל על הכנסות פיננסיות שוטפות שמקורן באיגרות חוב קונצרניות בלתי-מוגנות
הָחֵל ביום 1.1.2012 ואילך, הכנסות פיננסיות שוטפות של יחיד תושב-ישראל שמקורן באיגרות-חוב קונצרניות בלתי-מוגנות חייבות במס בשיעורים הבאים:
לגבי איגרות-חוב בהצמדה מלאה, הריבית/דמי-ניכיון חייבים במס בשיעור מירבי של 25%.*
* לא כולל חבות אפשרית נוספת במס נוסף בשיעור 3%.
לעומת זאת, לגבי איגרות-חוב ללא הצמדה מלאה, הריבית/דמי ניכיון חייבים במס בשיעור מירבי של 15%.*
* לא כולל חבות אפשרית נוספת במס נוסף בשיעור 3%.
שיעורי המס המירביים של 25% ו-15% דלעיל מותנים בקיומם של התנאים המצטברים הבאים:
1. הריבית/דמי הניכיון מהווים הכנסה פסיבית.
2. הריבית/דמי הניכיון אינם רשומים ואף אינם חייבים ברישום בפנקסי חשבונותיו של היחיד.
3. היחיד לא תבע ניכוי הוצאות ריבית והפרשי-הצמדה בשל האיגרות.
4. היחיד אינו בעל מניות מהותי בחבר-בני-האדם שהנפיק את האיגרות.
5. היחיד אינו עובד בחבר-בני-האדם שהנפיק את האיגרות, הוא אינו נותן לו שירותים או מוכר לו מוצרים ואין לו יחסים מיוחדים אחרים עִמו, אלא אם פקיד-השומה שוכנע ששיעור הריבית נקבע בתום-לב ובלי שהושפע מקיומם של יחסים מיוחסים בין היחיד לבין חבר-בני-האדם.
6. מתקיים תנאי אחר שקבע שר האוצר, באישור ועדת-הכספים של הכנסת (עד היום טרם נקבע תנאי כאמור).
מהו שיעור המס אם לא מתקיימים מלוא התנאים המצטברים האמורים? ההכנסות מריבית/דמי ניכיון תיווספנה להכנסתו החייבת האחרת (ככל שקיימת) של אותו יחיד "מלמעלה", כך ששיעור המס ההתחלתי שיחול עליהן יהיה שיעור המס השולי של היחיד (לפני הצירוף כאמור) אך לא פחות מ-31% (ועד 47%),* אלא אם מדובר ביחיד שמָלאו לו 60 שנים בשנת-המס, שאז ההכנסות מריבית/דמי ניכיון תחויבנה במס בשיעור התחלתי של 10% (ובלבד שלאותו יחיד אין הכנסות נוספות החייבות במס). תוצאה נוספת של אי קיום מלוא התנאים המצטברים היא, שההכנסות מריבית/דמי ניכיון עשויות להתחייב בדמי ביטוח לאומי ובדמי ביטוח בריאות.
מהו הדין לגבי הפרשי ההצמדה? אם מדובר באיגרות-חוב בהצמדה מלאה, הפרשי ההצמדה אינם חייבים במס ובלבד שהם אינם מהווים הכנסה מעסק ואינם רשומים בפנקסי החשבונות או חייבים ברישום כאמור והיחיד לא תבע ניכוי הוצאות ריבית או הפרשי הצמדה בשל האיגרות. אם, לעומת זאת, איגרות-החוב הינן איגרות-חוב ללא הצמדה מלאה, הפרשי ההצמדה (שהינם, מטבע הדברים, הפרשי-הצמדה חלקיים, שאחרת היה מדובר באיגרות-חוב בהצמדה מלאה) חייבים במס בשיעור 15%.* זאת, בכפוף לקיומם של מלוא התנאים המצטברים שצוינו לעיל.
* לא כולל חבות אפשרית נוספת במס נוסף בשיעור 3%.
שיעור המס המוטל על הכנסות פיננסיות שוטפות שמקורן באיגרות חוב ממשלתיות מוגנות מסוג גליל
הכנסות ריבית של יחיד תושב ישראל שמקורן באיגרות-חוב ממשלתיות מוגנות מסוג גלבוע וגליל חייבות במס בשיעור 35%.*
* לא כולל חבות אפשרית נוספת במס נוסף בשיעור 3%.
ואילו הכנסות מהפרשי הצמדה שמקורם באיגרות-חוב אלו חייבות במס, לפי נוסח החוק פשוטו, בשיעור רגיל ולא פחות מ-31% (ועד 47%),* אלא אם מדובר ביחיד שמָלאו לו 60 שנים בשנת-המס, שאז ההכנסות מהפרשי הצמדה תחויבנה במס בשיעור התחלתי של 10% (ובלבד שלאותו יחיד אין הכנסות נוספות החייבות במס).
* לא כולל חבות אפשרית נוספת במס נוסף בשיעור 3%.
צוין, כי ההכנסות מריבית/דמי ניכיון ומהפרשי הצמדה עשויות להתחייב בדמי ביטוח לאומי ובדמי ביטוח בריאות.
שיעור המס המוטל על הכנסות פיננסיות שוטפות שמקורן באיגרות חוב ממשלתיות בלתי-מוגנות
הָחֵל ביום 1.1.2012 ואילך, הכנסות פיננסיות שוטפות של יחיד תושב-ישראל שמקורן באיגרות-חוב ממשלתיות בלתי-מוגנות חייבות במס בשיעורים הבאים:
לגבי איגרות-חוב בהצמדה מלאה, הריבית/דמי-ניכיון חייבים במס בשיעור מירבי של 25%.*
* לא כולל חבות אפשרית נוספת במס נוסף בשיעור 3%.
לעומת זאת, לגבי איגרות-חוב ללא הצמדה מלאה, הריבית/דמי ניכיון חייבים במס בשיעור מירבי של 15%.*
* לא כולל חבות אפשרית נוספת במס נוסף בשיעור 3%.
שיעורי המס המירביים של 25% ו-15% דלעיל מותנים בקיומם של ארבעת התנאים המצטברים הבאים:
1. הריבית/דמי ניכיון מהווים הכנסה פסיבית.
2. הריבית/דמי ניכיון אינם רשומים ואף אינם חייבים ברישום בפנקסי חשבונותיו של היחיד.
3. היחיד לא תבע ניכוי הוצאות ריבית והפרשי-הצמדה בשל האיגרות.
4. מתקיים תנאי אחר שקבע שר האוצר, באישור ועדת-הכספים של הכנסת (עד היום טרם נקבע תנאי כאמור).
מהו שיעור המס אם לא מתקיימים מלוא התנאים המצטברים האמורים? ההכנסות מריבית/דמי ניכיון תיווספנה להכנסתו החייבת האחרת (ככל שקיימת) של אותו יחיד "מלמעלה", כך ששיעור המס ההתחלתי שיחול עליהן יהיה שיעור המס השולי של היחיד (לפני הצירוף כאמור) אך לא פחות מ-31% (ועד 47%),* אלא אם מדובר ביחיד שמָלאו לו 60 שנים בשנת-המס, שאז ההכנסות מריבית/דמי ניכיון תחויבנה במס בשיעור התחלתי של 10% (ובלבד שלאותו יחיד אין הכנסות נוספות החייבות במס). תוצאה נוספת של אי קיום מלוא התנאים המצטברים היא, שההכנסות מריבית/דמי ניכיון עשויות להתחייב בדמי ביטוח לאומי ובדמי ביטוח בריאות.
מהו הדין לגבי הפרשי ההצמדה? אם מדובר באיגרות-חוב בהצמדה מלאה, הפרשי ההצמדה אינם חייבים במס ובלבד שהם אינם מהווים הכנסה מעסק ואינם רשומים בפנקסי החשבונות או חייבים ברישום כאמור והיחיד לא תבע ניכוי הוצאות ריבית או הפרשי הצמדה בשל האיגרות. אם, לעומת זאת, איגרות-החוב הינן איגרות-חוב ללא הצמדה מלאה, הפרשי ההצמדה (שהינם, מטבע הדברים, הפרשי-הצמדה חלקיים, שאחרת היה מדובר באיגרות-חוב בהצמדה מלאה) חייבים במס בשיעור 15%.* זאת, בכפוף לקיומם של ארבעת התנאים המצטברים שצוינו לעיל.