פורסם פסק-הדין בעניין אמריקה-ישראל קאמפ אקסצ'אנג'.
המערערת עָסקה בגיוס צעירים ישראליים המעוניינים לשַמש מדריכים ואנשי צוות במחנות קיץ בארה"ב, וזאת בשני מסלולים מקבילים: במסלול אחד, המערערת פעלה כסוכנת או נציגה של חברה אמריקאית שהיא עצמה עוסקת, בין היתר, בגיוס מדריכים למחנות קיץ; במסלול השני, המערערת עמדה בקשר ישיר ובלתי-אמצעי עם מחנות קיץ שונים בארה"ב וגייסה עבורם מדריכים ישראליים.
המערערת טיפלה בהיבטים שונים של גיוסם, קבלתם והכנתם של הצעירים הישראליים לקראת נסיעתם לחו"ל, תוך שהיא מקבלת עבוּר מאמציה עמלה מהחברה האמריקאית (במסלול הראשון) או ממחנות הקיץ (במסלול השני), וזאת בגין כל צעיר ישראלי אשר שובץ כאיש סגל.
לטענת המערערת, עסקות אלו חייבות במע"מ בשיעור אפס מכוח סעיף 30(א)(5) לחוק מע"מ, או לחלופין מכוח סעיף 30(א)(7) לחוק.
המשיב (מנהל מע"מ תל-אביב), לעומת זאת, סבר, כי ניתן שירות גם למועמדים הישראליים וכי שירות זה ניתן בישראל, כך שנשללת תחולתם של שני הסעיפים כאחד.
לאחַר שנדרש בהרחבה למהות ותוכן פעילות המערערת כמו גם להוראות סעיף 30(א)(5) לחוק מע"מ, קבע השופט קירש, כי אכן ניתן שירות למועמדים תושבי ישראל ושירות זה לא היה זניח או אגבי, כטענת המערערת, וממילא לא התקיימו התנאים לזכאות לשיעור מס אפס לפי אותו סעיף 30(א)(5).
השופט קירש המשיך ונדרש לשאלת זכאותה של המערערת למע"מ בשיעור אפס לפי סעיף 30(א)(7) לחוק מע"מ ("מתן שירות בחוץ לארץ בידי עוסק שמקום עיסוקו העיקרי הוא בישראל") וקבע, כי בכל שלבי הגיוס המועמדים נמצאו בישראל וצרכו את שירותיה שם, כך שדין טענתה (החלופית) של המערערת בעניין זה להידחות.
לבסוף, נדרש השופט קירש לטענותיה הנוספות של המערערת – ובכלל זאת הסתמכות על חוות-דעת מומחה מס (ראו סעיף 79 לפסק-הדין), אפליה לעומת תאגידים מתחרים (ראו סעיפים 80–82 לפסק-הדין) ובטלות השומה בְּשל פגם בהליך ההשגה (ראו סעיף 90 לפסק-הדין) – ודחה אותן במלואן.
יצוין, כי השופט קירש הִמליץ למשיב לפעול לגיבוש ולגביית חוב המס בדרך המתחשבת במצוקותיו האישיות של מנהל המערערת והטיל על המערערת הוצאות משפט בסכום נמוך של 7,500 ש"ח.