במבזק מיום 6.7.2014 דיווחנו אודות פרסום פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בחיפה בעניין טופז (קישור לפסק-הדין).
עניינו של פסק-הדין בשאלה כיצד יש לקבוֹע את מחירן המקורי (העלות) של המניות הנסחרות (בבורסה לניירות-ערך בתל-אביב) שמכרו המערערים בחברה תעשייתית (חברת המ-לט (ישראל-קנדה)) ואשר נרשמו למסחר לפני יום 1.1.2003. זאת, לאור הֶסדר המיסוי הקבוע בהקשר זה בהוראות סעיף 105יג לפקודת מס הכנסה.
לטענת המערערים, והגם שבשנות-מס קודמות נקטו בגישת המשיב, יש לקבוֹע את עלות המניות לצורכי מס לפי מחירן בבורסה במועד רישומן למסחר כשהוא מתואם ליום 31.12.2002, כאשר עלות מתואמת זו גבוהה ממחיר המניות בשלושת ימי המסחר שקָדמו ליום 1.1.2003 ("המחיר הממוצע") וממילא היא הקובעת על-פי אותו סעיף 105יג.
לעומת זאת, לטענת המשיב, פקיד-שומה חיפה, יש לקבוֹע את עלות המניות בהתאם לעלותן במועד ייסוד החברה כשעלות זו מתואמת ליום 31.12.2002; והיות שעלות זו נמוכה מהמחיר הממוצע, העלות תיקָבע לפי האחרון. עוד טען המשיב, כי המערערים מושתקים מלטעון בניגוד לעמדה שיישמו באותה סוגיה בדו"חות המס בשנות-המס הקודמות.
בית-המשפט המחוזי, מפי השופט ר' סוקול, דחה את הערעור.
השופט סוקול קבע, כי כאשר מדובר בחברה תעשייתית שמניותיה נרשמו למסחר בבורסה, אין תחולה להוראות סעיף 101 לפקודה, וממילא אין לראוֹת ברישום המניות כ"מכירה רעיונית" של המניות. שעה שכך, מחירן המקורי של המניות הינו המחיר שנקבע ביום הרכישה המקורי של המניות ולא ביום רישומן למסחר בבורסה, כאשר המחיר האמור יתואם ממועד הרכישה המקורי.*
* תשומת לבכם בעניין זה גם לפסק-הדין שניתן ביום 19.7.2015 על-ידי השופט א' וינשטיין בעניין שניידר (ע"מ 52391-07-12) (למַעבר למבזק בנושא זה, לחצו כאן).
על פסק-הדין הגישו המערערים ערעור לבית-המשפט העליון.
בית-המשפט העליון, מפי השופטת א' חיות (בהסכמת הנשיאה מ' נאור והשופט ח' מלצר), דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).
בראשית הדברים, נדרשה השופטת חיות לעקרונות חישוב החבות במס רווחי הון במכירת מניות נסחרות בכלל ובמכירת מניות נסחרות של חברה תעשייתית שנרכשו לפני רישומן למסחר בבורסה בפרט, תוך שהיא מַפנה, בין היתר, לספרו של הח"מ (מהדורה שנייה) בנושא מיסוי שוק ההון.*
* לפרטים לגבי הספר, לחצו כאן.
* לפרטים לגבי הספר, לחצו כאן.
השופטת חיות קבעה, כי בחינת לשונו של סעיף 21א לחוק עידוד התעשיה (מסים), התשכ"ט–1969 מובילה למסקנה כי לא ניתן לפרשו כשיטת המערערים והפרשנות האפשרית היחידה היא שמדובר בהוראה לפיה רישום מניות למסחר בבורסה לא יהווה אירוע מס ולא ייחשב כמכירתן.
בהתאם, קבעה השופטת חיות, כי מתוקף סעיף 105יג יש לחשב את מחירן המקורי המתואם על יסוד המחיר שבו נרכשו בפועל; וכי היות שמחיר זה נמוך משוויָן הממוצע במועד הקובע יש לראות בשוויָן הממוצע כאמור כמחיר שבו נרכשו.