הרחבת ההצהרה המקוּונת
בחודש דצמבר 2014 הודיע רו"ח שוקי שרצקי, מנהל תחום (שומת מקרקעין ותפעול שומה) ברשות המיסים, על פתיחת השלב הראשוני להגשת הצהרה מקוונת על מכירת זכות במקרקעין, בגדרו ניתן להגיש הצהרה לגבי דירת מגורים מזכה פטורה ללא זכויות בנייה (טופס 7000) עד לשווי תקרת הפטוֹר ורק לגבי דירות שמיקומם נמצא בתחום אחריות משרדי מיסוי מקרקעין תל-אביב ומרכז.
לאחרונה הודיע רו"ח שרצקי על הרחבת תחולת ההצהרה המקוּונת גם לגבי דירות כאמור שנמצאות בתחום הטיפול של משרדי מיסוי מקרקעין רחובות, חדרה ונתניה.
לעניין זה, ציין רו"ח שרצקי כדלקמן:
- עריכת הצהרה מקוּונת ושליחתה מתבצע באמצעות לשונית "הצהרה מקוונת" שבמערכת המייצגים;
- לאחַר בחירת טופס ההצהרה (בשלב זה רק טופס 7000) יש למלא את כל שדות החובה שבטופס המקוון. המערכת לא תאפשר לשלוח הצהרה מקוּונת אם ישנו שדה חסר;
- המערכת מבצעת שמירה אוטומטית של הנתונים באמצעות "מספר קשר" כך שתמיד ניתן לחזור ולהשלים נתונים עד שלב השליחה;
- לאורך הליך מילוי הנתונים מלַווה את המשתמש סרגל התקדמות מסכים וכן התרעות על חוסר מילוי שדות חובה;
- אם הנכס נמכר/נרכש ע"י בני זוג יש לציין זאת בעת מילוי ההצהרה (יש להקליד ת"ז של אחד מבני הזוג, לציין נשוי/ידוע בציבור והנכס נמכר/נרכש ע"י בני הזוג) וזאת כדי שתיפתח שומה אחת לשני בני הזוג;
- בסיום הליך מילוי ההצהרה ושליחתה באופן מקוון מייצרת המערכת מספר שומה;
- במשרד האזורי תבחן ההצהרה וככול שתעמוד בתנאי הצהרה ע"פ סעיף 73 (כולל עריכת שומה עצמית וצירוף הצהרה מקוצרת חתומה) תאושרר השומה שנפתחה והודעה על כך תשלח באמצעות מערכת המייצגים;
- חובה לערוך הצהרה מקוצרת עליה יחתמו המצהירים בפני עורך דין. את ההצהרה המקוצרת החתומה יש לסרוק ולשלוח באופן מקוון;
- הצהרה מקוצרת ניתן לערוך ע"ג טופס 7005 או שיש להדפיסה כהצהרה מובנית הכוללת את פרטי המוכר/רוכש וזאת דרך מערכת המייצגים (האפשרות להדפיס הצהרה מקוצרת מובנית נפתחת למשתמש בסיום שליחת ההצהרה);
- יש לסרוק ולשלוח באופן מקוון את כל המסמכים הנלווים להצהרה: הסכם מכר, נסח טאבו, חשבון ארנונה ועוד;
- שליחת ההצהרה המקוצרת והמסמכים נלווים תתבצע באמצעות שימוש בלשונית "שליחת מסמכים" שבמסך הראשי של מערכת המייצגים וציון מספר השומה שנפתח בשלב שליחת ההצהרה. יש לשלוח את המסמכים בסמוך לאחר שליחת ההצהרה.
פסק-הדין בעניין מייבסקי ג'ורג' ז"ל ואח'
עניינו של פסק-הדין בערעור שהגישו העוררים על החלטת ועדת-הערר שליד בית-המשפט המחוזי בתל-אביב (יו"ר הוועדה השופט וס' נשיא (בדימוס) ד' בר אופיר וחברי הוועדה רו"ח צ' פרידמן ורו"ח א' מונד) מיום 19.6.2013 בו"ע 1357/09, לפיה חֵלק מהתמורה ששולמה לעוררים בגין זכויותיהם בשתי דירות מגורים צמודות בנווה צדק בתל-אביב שולם בגין זכויות בנייה כמשמעותן בסעיף 49ז לחוק מיסוי מקרקעין.
העוררים טענו, כי התמורה ששולמה הייתה בעד הדירות עצמן כמות שהן ולא בעד זכויות בנייה נוספות; וכי קיום זכויות בנייה נוספות לא הוכח וכאלו לא היו לפי תוכניות קיימות.
בית-המשפט העליון – מפי הנשיאה מ' נאור, המשנה לנשיאה השופט א' רובינשטיין והשופט ח' מלצר – קיבל את הערעור תוך שהוא מחזיר את התיק לוועדה על-מנת שזו תבחן כיצד העריך השוק במובן השמאִי את מעמדה של התוכנית החדשה (תב"ע 3501) שהומלצה לפני מועד המכירה אך הופקדה ואושרה לאחר מכן וכיצד נהגו ועדות התכנון בפועל לגבי התכניות הקודמות (38 המנדטורית ו-1200 משנת 1975).