פורסם פסק-הדין בעניין אורית ק. אחזקות בע"מ (קישור לפסק-הדין).
בשנת 2002 רכשה המערערת מחברת צמנטכל ב. קוטיק בע"מ ("צמנטכל") זכויות במגרש שנועד לבניית מרכז מסחרי בחיפה ובו יחידה עבוּר המערערת.
בהסכם נקבע תנאי מפסיק ולפיו אם לא יתקבל היתר בנייה עד ליום 1.12.2003 יבוטל ההסכם.
עוד נקבע, כי להבטחת קיום התחייבויות צמנטכל תימסר למערערת ערבות בנקאית בגובה סכום התמורה לא כולל מע"מ.
המערערת שילמה את מלוא התמורה לצמנטכל כנגד חשבונית מס ובמקביל קיבלה ערבות בנקאית כמוסכם. בנוסף, המערערת קיזזה את מס התשומות הגלום בחשבונית.
לימים, ניתן צו לפירוקה של צמנטכל, כאשר לאחַר מינויו של המפרק עתרה המערערת לבית-המשפט בבקשה להורות על הארכת תקופת התנאי לקיומו של ההסכם והארכת תוקף הערבות הבנקאית.
ביום 28.6.2005 נדחתה בקשת המעררת ובית-המשפט המחוזי הורה, כי הסכם הרכישה הגיע לקיצו. לאור זאת, דרשה המערערת את מימוש הערבות הבנקאית וקיבלה את סכום מלוא הערבות כאמור מהבנק.
בעקבות ביקורת שערך המשיב, מנהל מע"מ חיפה, למערערת, התברר למשיב כי העִסקה לרכישת הזכויות במקרקעין בוטלה ובהתאם הוא קבע, כי היה על המערערת לשלם את מס התשומות שנוכה על-ידה. מכאן הערעור.
בית-המשפט המחוזי בחיפה, מפי השופט ר' סוקול, דחה את הערעור.
השופט סוקול קבע, כי חובת המערערת לשלם את מס התשומות שנוכה על-ידה קמה מייד עם ביטול העִסקה. זאת, ללא תלות ביחסים החוזיים שבין הצדדים לעסקה או בהשבת התמורה החוזית וללא קשר לשאלה האם צמנטכל קיבלה בחזרה את המע"מ מהמדינה.
עוד קבע השופט סוקול, כי עוסק שמבקש לשלם את מס התשומות שניכה אינו חייב להמתין להודעת זיכוי והוא יכול להוציא תעודת חיוב כאמור בתקנה 24 לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976 וכך להתאים את התיעוד והרישום החשבונאי למצב העובדתי שנוצר עם הביטול.