פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין קיפל ופרויידנשטיין (קישור לפסק-הדין).
עניינו של פסק-הדין באופציות שהוקצו בשנת 1998 למערערים בחברת A.I.G החזקות במשכנתאות בע"מ ואשר בוטלו בשנת 2003 כשבמקביל הוקצו למערערים אופציות חדשות שמאוחר יותר נמכרו.
בפסק-דין ארוך ומפורט בן 45 עמודים דחה בית-המשפט המחוזי בירושלים, מפי השופט ד' מינץ, את הערעור.
השופט מינץ דחה את טענת ההתיישנות שהעלו המערערים וקיבל את עמדת המשיב, פקיד-שומה ירושלים, כי המערערים חייבים במס שולי בגין מכירת האופציות ולא במס בשיעור 25% הקבוע בסעיף 102 לפקודת מס הכנסה (כנוסחו לאחַר תיקון 132).
עוד קבע השופט מינץ, כי ביטול האופציות והקצאתן מחדש מהוות עסקה מלאכותית כמשמעותה בסעיף 86 לפקודה.
לבסוף, קבע השופט מינץ, כי אין מקום להתערב בהחלטת המשיב להטיל על המערערים קנס גירעון, שכּן פעולותיהם נעשו בכוונת מכַוון לקבל הטבות מס שלא היו זכאים לקבלן על-פי דין.
תשומת לבכם מופנית לניתוחו של השופט מינץ ביחס להגדרת המונח "בעל שליטה" שבסעיף 32(9) לפקודת מס הכנסה (פסקות 41-28 לפסק-הדין) וביחס להגדרת המונחים "בעל מניות מהותי" ו"יחד עם אחר" שבסעיף 88 לפקודה (פסקה 44-43 לפסק-הדין).