פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין ולדמן (קישור לפסק-הדין).
נקדים ונציין, כי במקור נדוֹן הערעור בפני השופט ד"ר א' סטולר ובמסגרת זו אף ניתנה בחודש ינואר 2013 החלטתו של ד"ר סטולר בבקשת המערער ליתן צו לגילוי מסמכים בתיק.*
* למַעבר למבזק בנושא החלטה זו, לחצו כאן.
מאוחר יותר, הועבר התיק לד"ר ש' בורנשטין, שמוּנה לאחרונה כשופט בבית-המשפט המחוזי מרכז-לוד, וזהו פסק-הדין הראשון שניתן על-ידו!
נבקש אפוא לנצל הזדמנות זו ולאחל הצלחה רבה לד"ר בורנשטיין.
בהזדמנות זו, נאחל הצלחה רבה גם לשופט ה' קירש, שמוּנה לאחרונה לשופט בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב.
הצלחה רבה נאחל גם לשופטת א' וינשטיין, שייצגה בתיק זה, בכובעה הקודם כעו"ד בפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי), את המשיב - פקיד-שומה כפר-סבא, ומונתה לאחרונה לשופטת בבית-המשפט המחוזי בחיפה.
עניינו של פסק-הדין בשאלת זכאותו של המערער להחיל את הקלת המס הקבועה בסעיף 163 לפקודת מס הכנסה על דיבידנד שקיבל מחברת Tensor Technologies LLC ("טנסור") שהינה חברה תושבת-חוץ שבּה הוא מחזיק בשיעור של 44%. זאת, לאור טענת המערער כי מקור הדיבידנד האמור בהכנסה מתמלוגים ששולמה לטנסור על-ידי חברת סינרון מדיקל בע"מ ("סינרון"), חברה תושבת ישראל, ואשר נוכה בגינהּ מס ישראלי במקור על-ידי סינרון בשיעור 15% כמתחייב מאמנת המס שבין ישראל לבין ארה"ב.
השופט ד"ר בורנשטין דחה את הערעור.
בראשית הדברים, נדרש השופט ד"ר בורנשטין לסקירת הֶסדר מיסוי החברות שעמד ביסוד סעיף 163 לפקודת מס הכנסה -- ואשר כָּלל, מכוח הוראות סעיפים 126 ו-127 לפקודה, הן "מס חברות" והן "מס הכנסה" -- כמו גם לשינוי שחל בהסדר המיסוי כאמור ובכלל זאת ביטולן של הוראות סעיף 127 לפקודה.
על רקע הניתוח האמור, הגיע השופט ד"ר בורנשטין למסקנה, כי בעוד שבשעתו הוטלו שני סוגי מיסים על החברה - מס חברות שהינו מס סופי ומס הכנסה שהינו מס זמני - הרי שכיום סוג מס אחד בלבד מוטל על החברה והוא מס החברות הקבוע בסעיף 126 לפקודה, ולפיכך מטעם זה בלבד יוצא הוא מגדר ההקלה לפי סעיף 163 לפקודה.
השופט ד"ר בורנשטין הוסיף וקבע, תוך שהוא מתייחס בין היתר לפסקי-הדין שעָסקו בשאלת מיסוי חלוקת רווחים מחברה משפחתית, כי סעיף 163 לפקודה לא התכוון, לא במועד חקיקתו ואף לא כיום, ליתן הקלה בגין מס החברות המוטל בשלב הראשון במסגרת שיטת המיסוי הדו-שלבית.
עוד קבע השופט ד"ר בורנשטין, כי אין יסוד לטענת המערער לפיה דינם של תמלוגים המשולמים לחברה תושבת-חוץ שונה באיזו דרך מדין כל הכנסה אחרת שהפיקה חברה זרה ואשר בהתאם להוראות הפקודה יש לראוֹתה כמופקת בישראל; וכשם שאין חוֹלק כי אין ליתן הקלת מס לפי סעיף 163 לפקודה מקום בו חברה זרה שהפיקה הכנסה מפעילות עסקית בישראל מחלקת דיבידנד לבעלי מניותיה הישראליים, כך אין מקום להקלה זו כשהחברה הזרה מפיקה הכנסת תמלוגים בישראל, דהיינו כאשר תושב ישראל משלם לה תמלוגים.
תשומת לבכם לניתוחו של השופט ד"ר בורנשטין בהתייחס לתוצאות המס במקרה של חלוקת דיבידנד לתושב-חוץ ובכלל זאת למקרה של הטלת מס תלת-שלבי (ראו סעיף 59 ואילך לפסק-הדין).