פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בחיפה בעניין דורון אלוש (קישור לפסה"ד).
עניינו של פסק-הדין בערעור בתיקים שאוחדו על צווים לפי מיטב השפיטה שהוצאו למערער לפי סעיף 152 לפקודת מס הכנסה לשנות-המס 2005-2003 על-ידי פקיד-שומה עכו ועל החלטת ממונה תחנת מע"מ חיפה לדחות את השגת המערער בנוגע לשומת עסקאות לתקופה 12/2005-12/2001 ולשומת תשומות לשנים 2005-2002.
המחלוקת בין הצדדים הינה בהמשך למידע שהתקבל אצל פקיד-השומה לגבי העלמת הכנסות בידי המערער ולהליך פסילת ספריו של המערער. זאת, בנוגע לבית אבות שבבעלות שותפוּת שכּללה את המערער.
בקצרה יצוין, כי פקיד-השומה הוציא למערער שומה לפי מיטב השפיטה על-בסיס שִיחזור המחזור של בית האבות, וזאת בהנחה של תפוסה מלאה וללא הכרה בשכר ששולם לעובדים ב"שחור" ותוך ייחוס 2/3 מהכנסות השותפוּת למערער.
ואילו מנהל מע"מ הוציא למערער שומת עסקאות בגין העסקאות שלא דוּוחו ושומת תשומות בגין ניכוי מס תשומות שלא כדין, וכן הטיל עליו קנס לפי סעיף 95 לחוק מע"מ.
בית-המשפט המחוזי בחיפה, מפי ס' הנשיא, השופטת ש' וסרקרוג, דחתה את הערעור ברובו.
לגבי השומה שהוּצאה על-ידי פקיד-השומה קבעה השופטת וסרקרוג, בין היתר, כי יש להביא בחשבון תפוסה בשיעור 90% (ולא 100%); וכי בדין לא הכיר המשיב בהצאות השכר ששולמו "בשחור" לעובדים, וזאת כמתחייב מהוראות סעיף 32א לפקודה. עוד קבעה השופטת וסרקרוג, כי ייחוס 2/3 מהכנסות השותפוּת למערער נעשה כדין, וזאת לאור הדיווחים שהוגשו על-ידי המערער.
לגבי השומות והקנס שהוטל על-ידי מנהל מע"מ, קבעה השופטת וסרקרוג כי אלה נעשו כדין, כאשר הגם שמבּחינה מהותית יש ליַיחס את חוב המס שנוצר מעסקאות בית האבות לכלל השותפים בשותפוּת, יש לאשר עמדת מנהל מע"מ לפיה הגבייה עצמה תבוצע מאת המערער לבדו, וזאת לאור האופן בו נרשם ודיוַוח למנהל על עסקאותיו (וממילא, המערער יכול לתבוע משותפיו, בתביעת חוב אזרחי רגילה, את חלקם היחסי בחוב המס ששולם על-ידו).