פורסם פסק-הדין בעניין נ.מ. (קישור לפסה"ד).
עניינו של פסק-הדין בבקשת פקיד-שומה תל-אביב 5 להורות על עיקול הכספים שנתפסו בדירת מגוריה של המשיבה, וזאת בהתאם לסעיף 194 לפקודת מס הכנסה.
לטענת המבקש, מדובר בכספים שמקורם בעיסוקה של המשיבה כנערת ליווי ואשר המשיבה לא דיוְוחה עליהם כהכנסה.
לעומת זאת, לטענת ב"כ המשיבה, אין להתייחס לכספים שניתנו למשיבה על-ידי אותם גברים כהכנסה חייבת במס, אלא כמתנה או כהכנסה זקופה בין בני-זוג, הפטורות ממס, שכּן היא שימשה למעשה כ"פילגש" לאותם גברים.
בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי השופט י' אטדגי, קיבל את הבקשה והורה, כי מחצית הכספים שכבר עוקלה בהתאם להחלטת השופט מ' אלטוביה, תמשיך להיות מעוקלת עד לבירור סופי של השומה; ואילו המחצית האחרת תוחזר למשיבה.
השופט אטדגי קבע, כי בשלב ראשוני זה הוכח לכאורה, כי הכספים שקיבלה המשיבה מהגברים להם העניקה את שירותיה, כמו גם התשלומים ששולמו על-ידי אותם גברים עבור שכ"ד, ארנוונה, נסיעות וכו' - המהווים בבחינת "שווה כסף" - מהווים "הכנסה" החייבת במס, שכּן היא נבעה ממקור קבוע והיה לה אופי מחזורי של הכנסה שבפירות.
השופט אטדגי הוסיף וקבע, תוך שהוא מַפנה, בין היתר, לפסק-הדין בעניין הירשזון (ע"מ 16546-03-10), כי אין בכך שהכנסותיה של המשיבה נובעות מעיסקו שחוקיותו או מוסריותו מוטלות בספק כדי לפטוֹר אותה מתשלום מס עליהן.