פורסם פסק-הדין בעניין חרבאווי (קישור לפסה"ד).
באותו מקרה, שימש המערער כיועץ מס בחברה אשר לטענת המשיב הייתה חברה פיקטיבית שלא ביצעה כל עבודה ו/או מתן שירות והיא שימשה אך ורק בהפצת חשבוניות פיקטיביות, כאשר המערער היה זה שהגיש את דו"חותיה של החברה למנהל מע"מ.
כנגד החברה, מנהלה, המערער ואדם נוסף הוגש בבית-משפט השלום כתב אישום בעבירות שונות לפי חוק מע"מ.
בד בבד, חויב המערער בתשלום כפל-מס בסך כולל של כ-600 אלף ש"ח, לפי הוראות סעיף 50(א) לחוק מע"מ. מכאן הערעור.
בית-המשפט המחוזי בירושלים, מפי השופט ד' מינץ, דחה את הערעור.
ראשית, קבע השופט מינץ, כי יש לדחות את טענת המערער, כי לא היה מקום לחייבו בכפל-המס בטרם הסתיים ההליך הפלילי בעניינו. זאת, בהתאם לכלל לפיו קיום הליך פלילי אינו מצדיק כשלעצמו עיכוב של הליך אזרחי באותו עניין.
השופט מינץ הוסיף וקבע, כי במקרה דנא היה זה ברור שהמערער שותף פעיל בהוצאות החשבוניות הפיקטיביות והוא אף הודה במסגרת חקירתו אצל המשיב, כי ידע בזמן אמת שהחשבוניות שהוצגו לו היו פיקטיביות.
לבסוף, קבע השופט מינץ, כי הגם שהמשיב אינו יכול לחייב הן את המערער והן את החברה בכפל-מס בגין אותה מסכת עובדתית, אין זה המצב בענייננו, שכן לא זו בלבד שהמשיב הצהיר במפורש שאין בכוונתו לעשות כך, אלא שהוא אף הדגיש כי חִייב את המערער במחצית מהסך המקסימלי שהיה יכול לחייבו.