פורסם פסק-הדין בעניין יוסף חי גנון (ה"פ (י-ם) 41886-01-12).
באותו מקרה, הגיש המבקש תובענה נגד רשות המיסים בדרך של המרצת פתיחה, בגדרהּ עתר לפסק-דין הצהרתי, לפיו סך של כ-220,000 ש"ח שבגינו שילם מס הכנסה ומע"מ, אך לא נגבה, יוכר כ"חוב אבוד" שלא ניתן לגְבותו.
בית-משפט השלום בירושלים, מפי השופטת ת' בר-אשר צבן, קיבל את בקשת רשות המיסים ודחה את התביעה על הסף.
זאת, מהטעם שחוקי המס הרלבנטיים (דהיינו, פקודת מס הכנסה וחוק מע"מ) כוללים הליכים ייחודיים לקבלת הסעד המבוקש, ואין לעקוף הליכים אלה בדרך של המרצת פתיחה. קל וחומר לאור העובדה שנחתם הסכם שומה בין המבקש לבין פקיד-השומה לפיו החוב הנדון לא יוכר כחוב אבוד בשנת-המס הרלבנטית, כמו גם לאור העובדה שהמבקש לא פנה כלל למשרדי מע"מ בעניין זה.