זהירות! אין להסתמך על אישורי המוסדות הכספיים (טופס 867ג) בהכנת דו"חות המס השנתיים אלא לאחר בדיקה קפדנית
כידוע, בחודשים אלה הֵחלו המיַיצגים בהגשת דו"חות המס השנתיים של חברות לגבי שנת-המס 2012.
כפי שכבר ציינו במבזקים קודמים, בהכנת דו"חות המס השנתיים, יש לבחון באופן מדוקדק את חבות המס ולהידרש, בין היתר, לחישוב הרווחים/הפסדים במכירת ניירות-ערך נסחרים (ובכלל זאת לחישוב העלות של ניירות-הערך, חישוב ההצמדה למדד/מטבע, ניכוי הוצאות לרבות הוצאות מימון וכו') לניצול ההקלוֹת והפטוֹרים השונים ממס (למשל: לתושב-חוץ) ולקיזוז הפסדים באופן מושכל.
במבזק זה נבקש להדגיש, כי בהכנת דו"חות המס השנתיים אין להסתמך על הנתונים הכלולים באישורים הנשלחים מהמוסדות הכספיים המנכים מס במקור במכירת ניירות-ערך נסחרים ("אישורי המוסדות הכספיים"), אלא לאחַר בדיקה קפדנית.
ראשית, הנתונים הכלולים באישורי המוסדות הכספיים עשויים להיות בלתי-מדויקים.
על-כן, יש להקפיד ולבדוק את נכונות הנתונים בטרם שילובם בדו"ח השנתי ונספחיו.
שנית, חישוב הרווח/הפסד ממכירת ניירות-ערך נסחרים המבוצע לצורך אישורי המוסדות הכספיים אינו תואם בהכרח את הרווח/ההפסד שנוצר לנישום. זאת, לאור ההבדלים בין ההוראות הקבועות לעניין חישוב הרווח/הפסד כאמור בתקנות לעניין ניכוי המס במקור* לבין ההוראות הקבועות בפקודת מס הכנסה.
* תקנות מס הכנסה (ניכוי מתמורה, מתשלום או מרווח הון במכירת נייר ערך, במכירת יחידה בקרן נאמנות או בעסקה עתידית), תשס"ג-2002.
הבדלים אלה אינם באים לידי ביטוי רק בקיזוז הפסדים מצומצם יותר בהשוואה לקיזוז המותר על-פי הדין הכללי (כגון: קיזוז הפסד הון שמקורו במכירת ניירות-ערך נסחרים גם כנגד רווחי הון ממכירת נכסים אחרים) אלא גם באופן חישוב ההפסדים.
כך, למשל, בחישוב ההפסדים ממכירת ניירות-ערך נסחרים הכלולים באישורי המוסדות הכספיים לא מיושמות הוראות סעיף 94ג לפקודה,* וממילא הם עשויים להיות גבוהים מההפסדים המותרים בקיזוז.
* לפי הוראה זו, במכירת מניות – לרבות מניות נסחרות – בידי חבר-בני-אדם, שתוצאתה היא הפסד הון, יש להקטין את ההפסד כאמור בגובה סכום הדיבידנד ברוטו, בערכּוֹ הנומינלי, שקיבל החֶבֶר המוֹכר, בתקופת 24 החודשים שקָדמו למכירת המניות, ובתנאי שלא שולם בגין הדיבידנד מס בישראל או ששולם בגינו מס בישראל בשיעור הנמוך מ-15%.
לדיון בהוראות סעיף 94ג לפקודה, ראו המהדורה השנייה מחודש נובמבר 2012 לספרנו מיסוי שוק ההון (קישור).
דוגמה נוספת מהוות הוראות סעיף 9(ג) לחוק התיאומים, שעניינן בחישוב הפסד ריאלי, לרבות במכירת ניירות-ערך נסחרים.
על-פי אותו סעיף, נישום שהוראות פרק ב לחוק התיאומים חלות בקביעת הכנסתו (על-פי רוב, חברות בעלוֹת פעילות עסקית) זכאי לחשב את ההפסד הריאלי שנוצר לו ממכירת נכס קבוע בר-פחת (שאינו רכב פרטי) וכן ממכירת נכס קבוע שהוא ניירות-ערך נסחרים.
במסגרת תיקון 20 לחוק התיאומים (קישור לתיקון) נקבע, כי הוראות סעיף 9(ג) לחוק זה תַמשכנה לחול לגבי נכס קבוע כאמור שהיה נכס קבוע בידי הנישום בתום שנת-המס 2007. עם זאת, נקבע, כי ההפסד הריאלי יחושב על-ידי תיאום עלות הנכס רק עד לתום שנת-המס 2007 (ולא עד ליום המכירה).
אישורי המוסדות הכספיים אינם כוללים חישוב הפסד ריאלי ממכירת ניירות-ערך נסחרים, וזאת אף אם מדובר בניירות-ערך כאמור שנרכשו לפני תום שנת-המס 2007 ואשר נכללים באותן הוראות סעיף 9(ג) לחוק התיאומים.
על-כן, במכירת ניירות-ערך נסחרים שנרכשו לפני תום שנת-המס 2007, יש לבצע חישוב מתאים על-מנת לבחון האם אכן נוצר הפסד הון ריאלי מהמכירה כאמור.*
§* במקביל, יש לצרף לדו"ח השנתי לא רק את נספח ג (טופס 1322), אלא גם את נספח ג(1) (טופס 1325).