בית-המשפט: רווח הון מאופציות שהוקצו לעובד על-פי סעיף 102 בנוסחו לפני תיקון 132 ומימוש לאחר 1.1.2003 חייב במס בשיעור שולי ולא ליניארי
פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין דשא (עמ"ה 39/09).
המערער עבד כשכיר בתפקיד מנהל הכספים הראשי בחברת צ'ק פוינט. במסגרת העסקתו, הוקצו למערער אופציות בהתאם לסעיף 102 לפקודת מס הכנסה, כנוסחו לפני תיקונו בתיקון 132. אופציות אלו מומשו על-ידו לאחַר 1.1.2003.
במוקד המחלוקת בין הצדדים מצויה הוראת-המַעבר שנקבעה בסעיף 90(ט) לתיקון 132, ולפיה "הוקצו מניות לעובדים לפני יום התחילה [1.1.2003], לפי הוראות סעיף 102 לפקודה, כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, או חלות על הקצאה כאמור הוראות סעיף 3(ט) לפקודה, לא יחול, לענין הפחתת שיעורי המס, סעיף 91 לפקודה, כנוסחו בסעיף 28 לחק זה או חלק ה3 לפקודה, כנוסחו בסעיף 46 לחוק זה, לפי הענין."
לשיטת המשיב, יש לפרש את הוראת-המַעבר, כך שרווח ההון מהאופציות חייב במס בהתאם לשיעור המס השולי שחל על המערער, וזאת כפי שנפסק על-ידי בית-המשפט המחוזי באר-שבע (הנשיא י' אלון) בעניין אריאלי (ע"מ (ב"ש) 552/06) ועל-ידי בית-המשפט המחוזי בחיפה (ס' הנשיאה ש' וסרקרוג) בהליך אחר (לא פורסם).
לעומת זאת, לשיטת המערער, יש למסות את הרווח האמור באופן ליניארי.
בית-המשפט המחוזי בירושלים, מפי השופטת מ' מזרחי, דחה את הערעור.
לדבריה, הגם שפרשנות המערער להוראת-המַעבר הינו אפשרי, יש בה שלושה קשיים. ראשית, פרשנות זו מייחסת את התיבה "לעניין הפחתת שיעורי המס" רק לחלק מהוראות סעיף 91 ולא לכולן; שנית, פירוש המשיב הוא זה שהתקבל בפסיקת בתי-המשפט המחוזיים; השלישית, פרשנות המשיב מביאה לשוויון בין העובדים שקיבלו אופציות/מניות לפני תחולת תיקון 132, בעוד שפרשנותו של המערער יוצרת שוני של ממש ביניהם.