השקעה בקרן כספית בתקופה של אינפלציה שלילית
במבזק שפרסמנו ביום 5.12.06 התייחסנו לפרסומן של תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים) (תיקון), התשס"ח-2007 (לעיון בתקנות לחצו כאן), שעניינן, בין היתר, בהוספת סוג חדש של קרנות נאמנות: "קרנות כספיות" (Money Market Fund).
כפי שהסברנו באותו מבזק, החידוש הגדול שבתקנות (שנכנסו לתוקף ביום 31.12.07), הינו בנכסים שיירכשו על-ידי הקרן הכספית: המדובר באג"ח, מק"מ, תעודות חוב ופיקדונות שמשך החיים הממוצע (מח"מ) שלהם אינו עולה על 90 יום. עוד הסברנו, כי קהל היעד של אותן קרנות שקליות הינו מיליארדי השקלים ששכבו עד אז בפיקדונות בנקאיים בתנאים גרועים ובריבית נמוכה. ההנחה היא אפוא, שבקרנות הכספיות תשולם למשקיעים ריבית גבוהה יותר, וזאת לצד נזילות (להבדיל מהפיקדונות הבנקאיים המחייבים סגירה של הכסף לתקופה ארוכה כדי לשפר את שיעור הריבית).
ואכן, מתחילת שנת 2008, גייסו הקרנות הכספיות למעלה מ-7 מליארד ש"ח, וזאת, בעיקר, על-חשבון הפיקדונות הבנקאיים.
לאחרונה, התעוררה השאלה, מהן תוצאות המס הגלומות בהשקעה של יחידים בקרן כספית בתקופה של אינפלציה שלילית.
ככלל, מבּחינה מיסויית הקרן הכספית מהווה קרן נאמנות לכל דבר ועניין, כאשר מרבית הקרנות הכספיות בחרו להיחשב כקרנות פטורות ולא כקרנות חייבות.
קרן נאמנות פטורה, כשמה כן היא, פטורה ממס על הכנסותיה. עם זאת, כאשר המשקיע (יחיד) מממש את השקעתו בקרן הפטורה ברווח, הוא משלם בגינו מס בשיעור 20%. כלומר, מדובר בשיעור מס גבוה יותר מזה שמשולם על מק"מ או פק"מ (15%). עם זאת, בחישוב הרווח לצורכי מס בהשקעה בקרן נאמנות פטורה יש לנטרל את שיעור עליית מדד המחירים לצרכן (אינפלציה),* וזאת בדיוק כפי שנעשה בחישוב הרווח החייב במס במכירת מניות.**
* לצורך חישוב שיעור עליית המדד בתקופה פלונית, יש להשתמש במדד המחירים לצרכן "הידוע"´´, קרי: המדד האחרון הידוע בעת עריכת החישוב (כך, למשל, אם יום הרכישה של הקרנות הוא 25.2.2008, המדד הידוע ליום זה הוא מדד חודש ינואר 2008 אשר פורסם ביום 15.2.2008).
יצוין, כי בפדיון יחידה ב"קרן נאמנות להשקעות חוץ", רואים את שער מטבע-החוץ שהקרן בחרה כמדד (במקום מדד המחרירים לצרכן).
** מכאן, שאם בתקופת ההחזקה בקרן הנאמנות הפטורה שיעור עליית המדד יעלה על רווח ההון הנומינלי שייצָמח מההשקעה בקרן, לא יחויב המשקיע במס (ראו טור ראשון בטבלה שלהלן).
לעומת זאת, בהשקעה בפק"מ/מק"מ, משולם מס על מלוא הרווח הנומינלי, קרי: ללא ניטרול של האינפלציה. כלומר, בעוד שהמס בשיעור 20% מוטל על רווח ההון הריאלי, המס בשיעור 15% מוטל על רווח ההון הנומינלי, דהיינו שיעור המס האפקטיבי במקרה זה גבוה יותר מ-15%.*
* להשקעה בקרן כספית (פטורה) יתרון משמעותי בהשוואה למק"מ ולפק"מ והוא דחיית מס. כזכור, קרן פטורה אינה משלמת מס על הכנסותיה והמס מוטל רק כאשר המשקיע מוכר את היחידות בקרן (אם הקרן מחלקת רווחים יש מיסוי על רווחים אלה). כלומר, ההשקעה בקרן מאפשרת לצבור (על הנייר) רווחים בשוק ההון מבלי לשלם מס, וזאת עד למועד המימוש בפועל.
בהקשר זה נזכיר, כי חברה בעלת פעילות עסקית חייבת במס על רווחים שמקורם בקרן נאמנות (חייבת/פטורה) בשיעור 27% (נכון לשנת-המס 2008). השקעה של חברה בקרן נאמנות חייבת מביאה אפוא, לכפל-מס: פעם אחת, במישור הקרן (שמשלמת מס כמו יחיד); ופעם שנייה, במישור החברה. על-כן, זולת אם מדובר בקרן שצברה הפסדים לצורכי מס, אין כל הגיון שחברה תשקיע בקרן חייבת. יתרה מזו, השקעה בקרן פטורה תאפשר לחברה דחייה של המס עד למועד מימוש ההשקעה בקרן. נזכיר, כי שיעור המס המוטל על חברות עתיד לרדת ל-25% (כיום – 27%; שנת-המס 2009 – 26%; 2010 – 25%), כך שדחיית אירוע המס תביא לחיסכון וודאי.
יתרון נוסף שיש לקרן כספית (פטורה) על-פני פק"מ הינו לעניין קיזוז הפסדים: הפסד הון ממכירת ניירות-ערך מותר בקיזוז כנגד רווח הון מכל סוג שהוא ובמקרים מסוימים גם כנגד ריבית/דיבידנד שמקורם בניירות-ערך. כלומר, לא ניתן לקזז הפסד הון כנגד הכנסות ריבית מפק"מ (שכן פק"מ אינו נחשב לנייר-ערך), אך ניתן לקזז את ההפסד כנגד רווח הון מפדיון יחידות בקרן כספית.
מהן תוצאות המס כאשר בתקופת ההשקעה בקרן הכספית הייתה אינפלציה שלילית?
במקרה זה, יש ראשית לחשב האם המכירה הסתיימה ברווח או הפסד במונחים נומינליים. כלומר, יש לחשב את ההפרש בין התמורה לבין עלות הרכישה.
אם אכן מדובר ברווח נומינלי,* אותו רווח ייחשב לרווח הריאלי שחייב במס בשיעור 20%.
* אם, לעומת זאת, מדובר בהפסד נומינלי, יש לכאורה להפחית מאותו הפסד את הפרשי המדד השליליים, ורק יתרת ההפסד תותר בקיזוז לצורכי מס.
כלומר, במקרה של אינפלציה שלילית בתקופתה ההשקעה, ישולם מס בשיעור 20% על רווח ההון הנומינלי.
במילים אחרות, אין להגדיל את הרווח הנומינלי בגובה האינפלציה השלילית כדי להגיע לרווח הריאלי, אלא הרווח הנומינלי ייחשב לרווח הריאלי שחייב במס.
לדוגמה: יחיד מעוניין להשקיע 1,000,000 ₪ לתקופה של שלושה חודשים.
לשם הדוגמה, נניח, כי האינפלציה בתקופה זו תהיה בשיעור 1%, 0.25%, 0% ו-0.5%-.
עוד נניח, כי הן הפק"מ והן הקרן הכספית יניבו בתקופת ההשקעה תשואה ברוטו בשיעור 1%.
כלומר, הפק"מ יניב תשואה נטו בשיעור 8,500 ₪ [(15% – 1) × 1% × 1,000,000 ₪]
התשואה נטו ממהשקעה בקרן הכספית, לעומת זאת, תהיה כדלקמן:
|
|
אינפלציה 1% |
אינפלציה 0.25% |
אינפלציה 0% |
אינפלציה 0.5%- |
|
תמורה |
1,010,000 ₪ |
1,010,000 ₪ |
1,010,000 ₪ |
1,010,000 ₪ |
|
עלות |
(1,000,000 ₪) |
(1,000,000 ₪) |
(1,000,000 ₪) |
(1,000,000 ₪) |
|
רווח הון נומינלי |
10,000 ₪ |
10,000 ₪ |
10,000 ₪ |
10,000 ₪ |
|
סכום אינפלציוני |
(10,000 ₪) |
(2,500 ₪) |
(0) |
(0) |
|
רווח הון ריאלי |
0 |
7,500 ₪ |
10,000 ₪ |
10,000 ₪ |
|
מס רווחי הון (20%) |
(0) |
(1,500 ₪) |
(2,000 ₪) |
(2,000 ₪) |
|
תשואה נטו |
10,000 ₪ |
8,500 ₪ |
8,000 ₪ |
8,000 ₪ |