סיווּגם של רווחים/הפסדים ממכירת מניות בחברה פרטית
כללי
ככלל, רווחים ממכירת מניות בחברה פרטית ("מניות פרטיות") מתחלקות לשני סוגים: רווח ממכירת מניות פרטיות המהווה הכנסה עסקית החייבת במס הכנסה (רווח עסקי); ורווח ממכירת מניות פרטיות המהווה הכנסה הונית (רווח הון).
ההבחנה בין שני סוגי ההכנסות כאמור אוצרת בחוּבּה חשיבות רבה, כגון: לעניין הזכאות להקלות ופטורים ממס, שיעורי המס, כללי קיזוז הפסדים, שאלת החבות בדמי ביטוח לאומי ובדמי ביטוח בריאות וכו'.
המבחנים לסיווּגן של הכנסות ממכירת מניות פרטיות
קיימים שלושה מבחנים עיקריים לצורך ההבחנה בין רווח עסקי ממכירת מניות פרטיות לרווח הון ממכירת מניות פרטיות: מבחן סיווּגו של המשקיע, מבחן הפעילות העסקית ומבחן האינטגרליות. מבחנים אלה תקפים גם לצורך ההבחנה בין הפסד עסקי ממכירת מניות פרטיות לבין הפסד הון ממכירת מניות פרטיות.
מבחן סיווּגו של המשקיע
מבחן זה נדרש לשאלה, האם עיסוקו של המשקיע הינו בתחום ההשקעות הפיננסיות.
היה ואכן מדובר במשקיע שעיסוקו הינו בתחום ההשקעות הפיננסיות (כגון: בנק, חברת ביטוח וכיו"ב גופים שעיסוקם בכסף), אזי הנטייה תהא לסַווג את הכנסותיו/הפסדיו ממכירת מניות פרטיות כאקטיבייים.
עם זאת, גם הכנסות/הפסדים ממכירת מניות פרטיות של משקיעים שעיסוקם אינו בתחום ההשקעות הפיננסיות עשויים להיחשב לאקטיביים. זאת, בנסיבות בהן מתקיים לגבי אותם משקיעים מבחן הפעילות העסקית או מבחן האינטגרליות.
מבחן הפעילות העסקית
כללי
לפי מבחן הפעילות העסקית, יש לנתח את פעילותו הפיננסית של המשקיע ולבחון האם היא מגיעה כדי עסק. דהיינו, הכנסות/הפסדים ממכירת מניות פרטיות שנוצרו למשקיע ייחשבו לאקטיביים אף אם הם לא בתחום עיסוקו "העיקרי" ובלבד שהם, כשלעצמם, מגיעים כדי עסק.
מבחן הפעילות העסקית כולל מספר מבחני-משנה. החלת מבחני-המשנה השונים אינה קלה כלל ועיקר, שהרי פעילותו של המשקיע עשויה לכלול סממנים עסקיים והשקָעָתיים גם יחד. אין זאת אלא, כי הפעלה נכונה של מבחני-המשנה השונים קשורה קשר הדוק בבירור מכלול העובדות והנסיבות של כל מקרה לגופו.
יש לציין, כי אין בהתקיימותו של מבחן אחד או אחדים ממבחני-המשנה השונים כדי להביא, בהכרח, לסיווּגם של הכנסות/הפסדים ממכירת מניות פרטיות כאקטיביים. באופן דומה, אין היעדרו של אחד או אחדים מהם מחיֵיב את המסקנה ההפוכה, דהיינו שמדובר ברווח/הפסד הון.
עוד יצוין, כי נציבות מס הכנסה פרסמה, בחודש יולי 2004, חוזר מקצועי שעניינו בסיווג הכנסות ממכירת ניירות-ערך ומעסקאות עתידיות הנסחרים בבורסה כהכנסה פירותית או הונית (לצפייה בחוזר לחצו כאן).
מבחן התדירות
מבחן תדירות העסקאות הינו אחד המבחנים החשובים ביותר. לפי מבחן זה, מספר רב של מכירות פיננסיות עשוי להצביע על פעילות עסקית, וכנגזר מכך, על סיווּגה של ההכנסה/הפסד מאותן מכירות כהכנסה/הפסד אקטיביים.
עם זאת, אין במבחן התדירות, כשלעצמו, כדי להכריע באופן קונקלוסיבי בשאלת סיווּגה של ההכנסה/הפסד. כמו-כן, לאור הפשטות היחסית של ביצוע פעולות בנכסים פיננסיים, סביר שתבוצענה פעולות רבות יותר בנכסים פיננסיים מאשר בנכסים אחרים, כגון במקרקעין.
בהקשר זה, ראוי לציין את הדוגמה שמובאת בסעיף 5.א לחוזר המקצועי של רשויות המס: "ראובן, חסר הנסיון והבקיאות בתחום ניירות הערך, משקיע את חסכונותיו במניות. המניות מוחזקות לתקופה ממוצעת של חודשיים, ומבוצעות בהן כמה עשרות פעולות בחודש (או מספר גדול מכך כאשר הפעולות נעשות באמצעות מנהל תיקים ללא מעורבותו של ראובן). יש לסווג את ההכנסה של ראובן ממניותיו כהכנסה הונית".
יש לשים לב, כי הכנסה שמקורהּ במספר מצומצם של עסקאות ואף בעסקה חד-פעמית עשויה להיחשב להכנסה אקטיבית ממכירה פיננסית. הכַּוונה לאותם מקרים בהם מדובר בעסק או עסקת אקראי בעלי אופי מסחרי.
ככלל, אותם מבחנים המשמשים לצורך הקביעה האם הכנסה ממכירת מניות פרטיות הינה עסקית, משמשים לרוב גם לסיווּגה של אותה הכנסה כהכנסה מעסקה או עסק אקראי בעלי אופי מסחרי. עם זאת, בניגוד לעסק שמשמעו המסגרת העסקית הקבועה והסדירה של פעילות המשקיע העונה על המבחנים שנקבעו לצורך סיווּגהּ ככזו, "עסקה או עסק אקראי בעלי אופי מסחרי" מתייחסת לעסקאות שהן אקראיות (עסק אקראי) או לעסקה בודדת (עסקת אקראי).
אומנם, הן הכנסה מעסק והן הכנסה מעסקה או עסק אקראי בעלי אופי מסחרי – חייבות במס הכנסה בהיותן הכנסות אקטיביות. יחד עם זאת, לא תמיד תהיינה תוצאות המס זהות. כך, לסיווּגה של הכנסה ממכירת מניות פרטיות כהכנסה מעסק או כהכנסה מעסקה או עסק אקראי בעלי אופי מסחרי נודעת חשיבות לעניין קיזוז הפסדים ועוד.
מבחן משך ההחזקה
מבחן משך ההחזקה הינו אחד המבחנים החשובים ביותר לצורך ההבחנה בין הכנסה אקטיבית ממכירת מניות פרטיות לבין רווח הון ממכירת מניות כאמור (כמו גם לגבי הפסדים כאמור). למבחן זה חשיבות רבה גם לשאלת סיווּגה של ההכנסה ככזו הנחשבת להכנסה מעסקת אקראי בעלי אופי מסחרי.
תקופת החזקה ארוכה מטה את הכף לעבר הסיווג ההוני של ההכנסה, שכּן בעוד שפעולה מסחרית מבוססת על מחזוריות ושימוש מהיר בהון חוזר, השקעה הונית נועדה לשמור על כספו של המשקיע לאורך זמן.
עם זאת, אם קיים טעם ענייני למימוש המהיר של המניות, המעיד על השקעה בפעילות הונית, הרי שייתכן ונמצא כי פעילותו של המשקיע הינה הונית ולא עסקית.
מבחן המומחיות
לפי מבחן זה, מומחיותו של המשקיע בתחום הפיננסי משמשת אַמַת מידה לסיווג הכנסותיו/הפסדיו ממכירת מניות פרטיות כעסקית באופייהם. דהיינו, ככל שמומחיות המשקיע בתחום הפיננסי גדולה יותר, ניטה לסַווג את הכנסותיו/הפסדיו כאקטיביים.
עם זאת, אין במבחן זה, כשלעצמו, כדי לשוות לפעילותו של המשקיע אופי עסקי, שהרי אחרת, יהיה כל חובב-מומחה לאיש מסחר ועסקים.
מבחן המימון
כאשר פעילותו של המשקיע ממומנת על-ידי הלוואות, ניטה לסבור, כי המדובר בפעילות עסקית. וזאת מדוע? השקעה נעשית, מִטֶבַע הדברים, בכספים המצויים ברשותו של המשקיע. מכאן, ששימוש במימון זר מצביע, ולוּ לכאורה, על רצונו של המשקיע ליצור "יש מאַיִן", ובתור שכזה הוא אוצֵר בחוּבּו סממנים עסקיים. מובן, שיש להידרש לעלות האשראי ותנאיו השונים.
עם זאת, יש לזכור, כי גם במבחן המימון אין כדי להכריע בסוגיית אופי העִסקה והוא מצטרף ליתר המבחנים.
מבחן ההיקף הכספי
לפי מבחן זה, פעילות שהיקפה הכספי הינו רחב בהשוואה להיקף מקורותיו של מְבצעה תיחשב כבעלת סממנים עסקיים.
מנגד, לעיתים, היקף כספי נרחב עשוי להצביע דווקא על פעילות השקעתית. על-כן, רצוי לראות במבחן ההיקף הכספי מבחן עזר בלבד לשם סיווּגה של הפעילות הנבחנת.
מבחן המנגנון
קיומו של מנגנון מנהלי המאפשר שליטה, ניהול ופיקוח, עשוי להעיד על סיווּגה העסקי של הפעילות המתבצעת באמצעות אותו מנגנון.
עם זאת, ספק אם יש לייחֵס משמעות רבה למבחן זה לצורך סיווּגם של הכנסות/הפסדים ממכירת מניות פרטיות. שהרי, השקעה בנכסים פיננסיים אינה כרוכה, ברוב המקרים, בפעילות ארגונית נרחבת.
מבחן האינטגרליות
הכנסה עסקית אינה מוגבלת רק לתקבולים שמקורם בפעילותו העיקרית של העסק, אלא כוללת כל הכנסה הנובעת מהשקעה פיננסית שהיא אינטגרלית לעסק ושמקורותיה הכספיים לא נותקו ממעגל העסקים הרגיל של המשקיע.
כלומר, כאשר הפעילות הפיננסית הינה חלק אינטגרלי מהפעילות העסקית והכסף שהושקע לשם כך לא נותק ממעגל העסקים, אזי ההכנסות הפיננסיות הנובעות מההשקעה כאמור תסוּוגנה כהכנסות אקטיביות. כך הם גם פני הדברים לגבי הפסדים פיננסיים המהווים חלק אינטגרלי מהפעילות העסקית.