דחייה על הסף של עתירה מינהלית כנגד החלטת מנהל מע"מ לשלול מעמד כעוסק

ביום 18.3.2025 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בעניין מרום משגב יזום ובניה בע"מ.

על-פי המצוין בעתירה, מנהל מע"מ הורה על ביטול רישום העותרת כעוסק, לאחַר שקִיים שימוע.
בעתירה לא צוין הסעיף שמכוחו בוטל רישומה של העותרת כעוסק אך מדובר (כך על-פי פסק-הדין) בסעיף 52(ג) לחוק מע"מ.
הסעד המבוקש בעתירה הינו השבת מעמד עוסק.
ב"כ העותרת התבקש לנמק מדוע ההליך הינו עתירה מינהלית ולא ערעור לפי סעיף 64 לחוק מע"מ, ואם לא נפלה טעות באופן הגשת ההליך.
בתגובה הודיע ב"כ העותרת, כי כך הוגש ההליך לאור הדחיפות הנדרשת בְּשל הנזק שנגרם.
לאור תשובה זו התבקש ב"כ העותרת לנמק מדוע לא תימחק העתירה על הסף, שכּן לוח הזמנים הנדרש ורצונה של העותרת להוכיח את נקיון כפיה יכולים לקבל מענה גם בהליך האחר.
ב"כ העותרת חזר על עמדתו ונטען שאין מדובר בערעור על השגה, והסעד המבוקש בעתירה "כנגד החלטה מנהלית חמורה הגורמת נזק עצום, הוא הסעד הנכון".
ב"כ המשיבה בתגובתו ביקש לדחות את העתירה מחוסר סמכות עניינית, ונטען, כי ההחלטה אותה מבקשת העותרת לתקוף אינה מצויה בתוספת הראשונה לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים.
בתגובה לתגובה נטען, כי הוראות החוק אליהן מתייחס סעיף 64 לחוק מע"מ אינן רלוונטיות מקום שמדובר בהחלטה לא מנומקת על שלילת מעמד עוסק, ואין החלטה מנומקת לערור עליה.

בית-המשפט, מפי ס' הנשיא השופט י' עדן, דחה על הסף את העתירה בהתאם לתקנה 7(א)(2) לתקנות בתי משפט לענינים מנהליים (סדרי דין), התשס"א-2000* (קישור לפסק-הדין).

* תקנה זו קובעת, כי בית-המשפט רשאי "למחוק או לדחות עתירה – כולה או מקצתה – על הסף, על פי כתב העתירה בלבד או לאחר שקיבל תגובה מקדמית, אם, על פניה, אינה מגלה עילה להתערבות בית המשפט".

וכך קבע בית-המשפט:
"התוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס 2000, אינה כוללת את הסמכות לדון בעתירה על החלטת רשות המיסים לפי סעיף 52(ג) לחוק מע"מ.
די בכך כדי להביא לדחיית העתירה על הסף.
למעלה מן הצורך יוסף כי קיים לעותרת סעד חלופי בדמות הגשת ערעור לפי סעיף 64 לחוק מע"מ הקובע:
'(א) פעל המנהל על פי סעיפים 52(ב) עד (ד), 54, 55, 56, 57, 58, 59, 61 או 106ב(א) יודיע על כך לנוגע בדבר, והרואה עצמו נפגע רשאי, תוך שלושים יום לאחר שהומצאה לו ההודעה, לערער לפני בית המשפט המחוזי.
(ב) נתבקש המנהל לפעול על פי הסעיפים הנזכרים בסעיף קטן (א) ולא השיב לבקשה תוך 90 יום, יראוהו לענין סעיף קטן (א) כאילו דחה את הבקשה.'
משכך ההליך אשר יש להגיש אינו עתירה מנהלית.
השאלה אם ניתנה הנמקה, אם לאו, או עד כמה דחוף הסעד המבוקש, אינם יוצרים סמכות, ואינם מבטלים את אפשרות הגשת ההליך באופן שנקבע בדין.
הנימוקים, הסעד, והדחיפות הנטענת, יכולים לבוא ולקבל מענה במסגרת ההליך הקבוע בדין, והוא ערעור לפי סעיף 64 לחוק מע"מ.
אשר על כן אני מורה על דחיית העתירה על הסף."