הצעת חוק להסדרת עסקות איגוח

רקע

ככלל, עסקת איגוח (Securitization) היא עסקה שבמסגרתה מונפקות תעודות התחייבות שפירעונן מובטח בתזרים מזומנים צפוי ומוגדר הנובע מתיקי אשראי או חובות, כאשר הנפקת תעודות ההתחייבות מתבצעת על-ידי תאגיד ייעודי.
השימוש בתאגיד הייעודי נועד לאפשר השקעה שהסיכון בה ממוקד לנכסים המגבים בלבד וללא הסיכון הכרוך בהשקעה כוללת ביזם. דהיינו, עסקת האיגוד נפרדת מהיזם ואינה כפופה לסיכוני חדלות הפירעון שלוֹ.

בדין הישראלי הקיים אין הֶסדר משפטי ו/או מיסויי המיוחד לעסקות איגוח, דבר המהווה חסם משמעותי שמוֹנע התפתחות שוק איגוח תקין בְּשל אי-וודאות.
ועדת חיימוביץ-אשר, שמונתה בשנת 2005 על-ידי שר האוצר ויושב ראש רשות ניירות-ערך כדי לבחון היבטים הנוגעים להנפקת איגרות-חוב מגובות בנכסים (איגוח), סברה כי היעדר הֶסדר בדין, מהווה חסם משמעותי המוֹנע התפתחות של שוק איגוח תקין, מכיוון שעסקות האיגוח מלוּות באי־ודאות משפטית, חשבונאית ומיסויית.
בחודש נובמבר 2015 פורסם דוח הצוות לקידום האיגוח בישראל, שסיכם את עבודתו של צוות בין-משרדי בהשתתפות נציגי בנק ישראל, רשות ניירות-ערך, רשות המסים, משרד המשפטים ומשרד האוצר ("הצוות"), ובו הומלץ על קידום פתרון חקיקתי כולל בקשר לעסקות איגוח. זאת, כדי לאפשר ודאות משפטית בקשר לעסקות כאמור ולהקנות מענה מספק לקשיים הרגולטוריים העולים מעסקות איגוח.

* להורדת הדוח, לחצו כאן.

הצוות סבר, כי הסדרת עסקות האיגוח בחוק עשויה לתרום לפיתוח שוק האשראי החוץ-בנקאי, הן באמצעות תאגידים פיננסיים והן באמצעות חברות ריאליות שתוכלנה לאגח נכסים לשם גיוס מקורות מימון, במקום שימוש במערכת הבנקאית או גיוס הון באמצעות הנפקת איגרות-חוב קונצרניות רגילות. פיתוח שוק זה צפוי לסייע לקידום התחרות במערכת הבנקאית, וכן להנגיש ולהוזיל את מקורות המימון במשק, בייחוד לעסקים קטנים ובינוניים ולמשקי הבית.

הצעת החוק

ביום ג, 18.2.2025, פורסמה הצעת חוק להסדרת עסקאות איגוח, התשפ"ה-2025 ("הצעת החוק"  או "ההצעה") (קישור להצעת החוק).
הצעת החוק מבוססת על הנוסח שהוצע על-ידי הצוות בדוח מחודש נובמבר 2015, בשינויים המשַקפים התפתחויות ברגולציה הפיננסית בישראל.
בהצעת החוק קבועים ההסדרים המרכזיים הנוגעים לביצוע עסקות איגוח.
ההצעה קובעת מהי עסקת איגוח שעליה תחולנה הוראות החוק המוצע וכן כי לא תיעשה עסקת איגוח אלא בהתאם להוראות לפי החוק האמור.
כמו-כן, הצעת החוק כוללת הוראות ומגבלות על סוגי הנכסים המגבים ואופן ביצוע עסקות האיגוח, לצד קביעת אחריות על הגורמים המעורבים בעסקות ופיקוח רגולטורי עליהם, הכולל הטלת עיצומים כספיים על צדדים כאמור שהם תאגידים מפוקחים והטלת קנסות פליליים על יזמים שאינם תאגידים מפוקחים שהתקשרו בעסקות איגוח בניגוד להוראות החוק.
הצעת החוק כוללת הוראות שנועדו להסדיר את התוצאות המשפטיות של עסקת האיגוח, ובמיוחד להבהיר מהם התנאים שבהם המחאת הנכסים המגבים תיחשב כעסקת מכר ותבטיח שלאחַר המכירה הנכסים המגבים לא יהוו חלק מנכסי היזם וכי המשקיעים בעסקת האיגוח לא יהיו חשופים לסיכוני חדלות הפירעון של אותו יזם.

הצעת החוק כוללת תיקונים עקיפים, ובכלל זה תיקון לחוק ניירות ערך, לפקודת מס הכנסה ולחוק מע"מ, לחוק החברות, לחוק בנק ישראל, לחוק הבנקאות (רישוי), לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים ולחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות וכן לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003), התשס"ג-2002.

כאמור, הצעת החוק כוללת תיקונים עקיפים לפקודת מס הכנסה (הוספת פרק חדש (פרק שני 2) בחלק ד לפקודה, אחרי פרק שני 1, שעניינו בעסקת איגוח)* ולחוק מע"מ (הוספת סעיף 138א לחוק).** 

* ראו סעיף 28 להצעת החוק, בעמ' 593-584.

* ראו סעיף 29 להצעה, בעמ' 594.

בתיקונים אלה נדוּן בהרחבה עם הפיכת ההצעה לחוק מחיֵיב.