מע"מ בשיעור אפס בגין שירותים לעוסק תושב אזור אילת

כידוע, סעיף 4(6) לחוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממסים), התשמ"ה-1985 מַסמיך את שר האוצר, באישור ועדת-הכספים של הכנסת, "לקבוע מס ערך מוסף בשיעור אפס לגבי סוגי שירותים הניתנים בידי עוסק שאינו תושב אזור אילת לעוסק תושב אזור אילת, לצורך עסקו באזור אילת".
ואילו תקנה 20א לתקנות אזור סחר חפשי באילת (פטורים והנחות ממסים), התשמ"ו-1985 ("התקנות") מַקנה שיעור אפס "על סוגי השירותים המפורטים להלן הניתנים בידי עוסק שאינו תושב אזור אילת לעוסק תושב אזור אילת" ובכלל זאת "שירות שהוא התקנה, הפעלה, תחזוקה או הבטחת תקינותם של [...] מערכות מיזוג אוויר" (חלופה (2)(ב) לתקנה האמורה).

שאלת תחולתה של תקנה 20א(2)(ב) לתקנות נדוֹנה לאחרונה על-ידי בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין ברכת הנדסת חשמל בע"מ.

באותו מקרה, התגלעה מחלוקת בין המערערת – חברה פרטית המתמחה בביצוע עבודות חשמל ותשתיות חשמל, חֵלקן במובן הקלאסי של עבודות חשמל וחֵלקן כחלק מעבודות הקשורות למערכות שונות, המופעלות במעגלים שונים ממערכת החשמל הרגילה, כדוגמת תשתיות חשמל לתקשורת, למעליות ולמערכות מיזוג – לבין המשיב (ממונה מע"מ ירושלים) בנוגע לשירותים שנתנה המערערת לחברת דניה סיבוס אשר נבחרה לביצוע עבודות בניית והקמת שדה התעופה רמון באילת, כאשר עבודות הבנייה וההכנה בפרויקט נעשו, בין היתר, באמצעות קבלני-משנה.
בעקבות ביקורת שעָרך המשיב למערערת, קבע המשיב, כי המערערת לא הייתה זכאית לדַווח על השירותים שנתנה לדניה סיבוס ככאלה שחייבים במע"מ בשיעור אפס כאמור בתקנה 20א(2)(ב) לתקנות. זאת, מהטעם שאין מדובר בהתקנה, הפעלה, תחזוקה או הבטחת תקינותם של מערכות מיזוג אוויר, אלא בשירותי אינסטלציה חשמלית בלבד.
השגת המערערת נדחתה ומכאן הערעור.

בית-המשפט, מפי השופט א' דורות, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).

לאחַר שנדרש בקצרה להוראות תקנה 20א לתקנות והרציונל העומד בבסיסן, בָּחן השופט דורות מהי העבודה שבוצעה בפועל.
השופט קבע, כי הראיות שהוצגו בפניו, ובכללן שתי חוות-דעת המומחים מטעם הצדדים, מביאות למסקנה, כי המערערת ביצעה עבודות תשתית של חשמל שהיוו, לכל היותר, בסיס והכנה לגורם אחר ונפרד, שיבצע אחריה התקנת מערכות מיזוג אוויר בפרויקט רמון, ולא עבודות של התקנה, הפעלה, תחזוקה או הבטחת תקינוּת של מערכות מיזוג אוויר; וכי לא עלה בידי המערערת להוכיח כי יש לה מומחיות בתחום הקשור למערכות מיזוג אוויר; ומשכך, הוראות תקנה 20א(2)(ב) לתקנות לא חלה לגבי העבודות האמורות.

עוד קבע השופט, כי אין לקבל את טענתה הנוספת של המערערת לפיה החלטת המשיב בהשגה נתקבלה מבלי שטענות המערערת נדונו ונבדקו בכובד ראש ומבלי שניתנה למערערת אפשרות למסור מידע בתגובה לטענות שהושמעו בעדויות הגורמים המעורבים.
 

נזכיר, כי תקנה 20א לתקנות (וליתר דיוק חלופה (4) לאותה תקנה, שעניינה ב"שירותי ניהול לבתי מלון שאישר המנהל") נדוֹנה, בין היתר, בפסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב (השופט ה' קירש) מיום 1.1.2022 בעניין ברון כ.א. בע"מ.
נדרשנו לפסק-הדין במבזק מס' 1962 (קישור למבזק).