הוצאת ראיות מתיק ערר מס רכישה
ביום 11.12.2024 ניתנה החלטתה של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין קרסני.
עניינה של ההחלטה בבקשת המשיב (מנהל מיסוי מקרקעין) להוציא מתיק הערר ארבעה מסמכים שהוגשו על-ידי העורר כנספחים לסיכומיו, דהיינו לאחַר סיום שלב ההוכחות.
העורר, לעומת זאת, מַצדיק את צירוף המסמכים הנוספים בשני נימוקים: האחד, מסירת המסמכים התבקשה לטענתו על-ידי ועדת-הערר עצמה; השני, חלק מהמסמכים הם בבחינת "תעודות ציבוריות" והם נמסרים כ"אסמכתאות" ולא כ"ראיות".
ועדת-הערר, מפי יו"ר הוועדה השופטת ה' קירש, קיבלה את בקשת המשיב (קישור להחלטה).
בראשית הדברים, חזר השופט קירש על הכְּלָל לפיו אין מקום להגשת ראיות נוספות לאחַר סיום שלב ההוכחות או במסגרת הגשת סיכומי טענות הצדדים, וזאת מטעמים ברורים (מתן היתר לצירוף מסמך לראשונה כנספח לסיכומים מוֹנע מהצד שכנגד את האפשרות לחקור בחקירה נגדית בקשר למסמך ומונע ממנו אפשרות להביא ראיות אחרות מטעמו כדי להפריך); לא כל שכּן כאשר המסמך שמבקשים להוסיפו לחומר הראיות אינו חדש (או גילויו אינו חדש) ובייחוד אם המסמך נערך על-ידי הצד המבקש עצמו.
לגופו של עניין, דחה השופט קירש את טענות העורר, תוך שהוא קובע, בין היתר, כי אף אם יונח כי הנספחים (או לפחות אחד מהם) הם בבחינת "תעודה ציבורית", הרי שגם תעודה ציבורית כאמור אמורה להיות מובאת – מוגשת – בפני בית-המשפט (או ועדת-הערר במקרה זה) במסגרת שלב הראיות. שכּן, הצגת התעודה הציבורית כחלק מהסיכומים, לאחַר סיום הדיון, מוֹנעת מהצד שכנגד אפשרות זו ומקפחת את זכויותיו הדיוניות.
משכך, אין לקבל את טענת העורר כי דין הנספחים (אף אם, וכאמור, יונח כי הם מהווים "תעודות ציבוריות") כדין "אסמכתא" גרידא שאפשר להפנות עליה לראשונה בסיכומי הטענות.