לוגו אלכס שפירא ושות׳

חילופי מידע לגבי מטבעות דיגיטליים | תשלומים לקוקה קולה העולמית – תמלוגים? | עתירה למסירת מידע בנושא הליכי הסכמה הדדית

חילופי מידע לגבי מטבעות דיגיטליים

שר האוצר הודיע ל-OECD על מחויבותו להטמיע בישראל את תקן ה-CARF* הקובע מסגרת כללים לחילופי מידע למגזר המטבעות הדיגיטליים.

* Crypto Asset Reporting Framework.
פרויקט ה-CARF הוצג בעקבות בקשת ראשי מדינות ה-20G מאוקטובר 2022 לבניית מערכת חילופי מידע רחבה, שקופה ואפקטיבית למגזר המטבעות הדיגיטליים. יישומו של פרויקט ה-CARF מובל על ידי ה-Global Forum הפועל תחת ארגון ה-OECD למטרת הגברת השקיפות וחילופי המידע למטרות מס.

בכך, מצטרפת ישראל לשורה ארוכה של מדינות שהצהירו על התחייבותן לאמץ את מסגרת הכללים של ה-CARF הָחל משנת 2027 וביניהן ארה"ב, אנגליה, קנדה, שוויץ, סינגפור, לוקסמבורג, מלטה, קפריסין, ג'יברלטר ועוד.

למַעבר להודעת דוברוּת רשות המיסים בנושא, לחצו כאן.


תשלומים לקוקה קולה העולמית – תמלוגים?

בעקבות פניות רבות למשרדנו נבקש להבהיר, כי עד כה טרם התייחסנו לפסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב מיום 29.8.2024 בעניין החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ, מהטעם שטרם הותרה לפרסום גרסה נרחבת יותר מהגרסה המושחרת שפורסמה הותר ביום 8.9.2024 (קישור לגרסה המושחרת).

בתמצית נציין, כי במסגרת פסק-הדין דחה בית-המשפט, מפי השופט מ' אלטוביה, את הערעור שהגישה המערערת על שומות שקבע המשיב (פקיד-שומה גוש דן) לגבי שנות-המס 2017-2010 וקבע, כי יש לראות בשיעור מסוים מהתשלומים ששילמה המערערת על-פי הסכמי בקבוק ושיווק בלעדיים שנכרתו בינה לבין The Coca-Cola Company ("קוקה קולה") בגֶדר תמלוגים הגוררים חובת ניכוי מס במקור.

ניתוח מפורט של פסק-הדין ייכלל במבזק נפרד ככל שתפורסם גרסה עדכנית של פסק-הדין.


עתירה למסירת מידע בנושא הליכי הסכמה הדדית

העתירה הראשונה

במבזק מס' 1941 מיום 20.10.2021 דיווחנו על החלטתו של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין א. רפאל ושות', עורכי-דין ("העותרים").

נזכיר, כי עניינה של ההחלטה בעתירה מנהלית שהוגשה על-ידי העותרים בהתאם להוראות סעיף 17 לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, כנגד החלטתה של רשות המסים (המשיבה), בגדרהּ סירבה הרשות למסור לעותרים מידע בקשר להליכי הסכמה הדדית המתנהלים על-ידיה בהתאם להוראות אמנות המס עליהן חתומה מדינת ישראל. 
זאת, הן לצורך עדכון ספרם של העותרים העוסק במיסוי בינלאומי (כרך רביעי במסגרת סדרת הספרים "מס הכנסה" המהווים את אבן היסוד בתחום זה) והן לתועלת כלל הציבור. 

נזכיר, כי הליכי הסכמה הדדית הם הליכי התדיינות שיוזמים נישומים או מדינות החתומות על אמנות למניעת כפל-מס על-מנת להכריע את אופן חלוקת המס בין המדינות בעניינים שהאמנה שותקת לגביהם, או במקרים שנוסח האמנה ניתן להתפרש במספר אופנים.*

ראו בעניין זה הוראת ביצוע מס' 23/2001 מיום 16.12.2001 (קישור להוראה). ראו גם, ובין היתר, את פסק-הדין שניתן לאחרונה בעניין פ.ק. גנרטורים וציוד בע"מ (ע"מ 45306-02-17).

נקל אפוא להבין, כי המידע שהתבקש על-ידי העותרים בקשר להליכי הסכמה הדדית המתנהלים על-ידי רשות המסים חשוב ביותר לנישומים ולמיַיצגיהם.
כך, פרסום המידע לא רק שילַמד על מדיניותה של ישראל בהתדיינותה מול מדינות אחרות בסוגיות השונות (וממילא יאפשר גם ביקורת על מדיניות זו), אלא שגם יאפשר לנישומים ששוקלים ליזום הליך הסכמה הדדית להעריך את הסיכויים והסיכונים הכרוכים בפתיחת הליך כאמור.

לאחַר שרשות המסים ביקשה ארכות לצורך הגשת תשובתה לעתירה, הודיעה הרשות לבית-המשפט, כי "לאחר חשיבה מחודשת, בה נטלו גורמים שונים במדינה" היא מבקשת לשוב ולשקוֹל את הסוגיה ולהוציא מתחת ידיה החלטה מינהלית חדשה.
בתוך כך, הִבהירה הרשות, כי עליה לפְנות לצדדים שלישיים והיא צופה שקבלת ההחלטה החדשה תצריך פרק זמן של חודשים מספר.
לאור זאת, בית-המשפט התבקש למחוק את העתירה ללא צו להוצאות.

העותרים טענו, כי יש לקצוֹב זמן לקבלת ההחלטה החדשה וכן להשית על המשיב הוצאות.

בית-המשפט המחוזי, מפי השופט ר' וינוגרד, קיבל את בקשת הרשות באופן חלקי (קישור להחלטה).

השופט וינוגרד קבע, כי לאור הודעת הרשות, אין עוד טעם בהותרת העתירה על כנה, שכּן זו הפכה לתיאורטית כאשר היא תוקפת החלטה שתוחלף באחרת.
בהתאם, השופט הורה על מחיקת העתירה.

עם זאת, השופט הוסיף וקבע, כי יש טעם בטענת העותרים לפיה יש לקצוב זמן לקבלת ההחלטה החדשה ויש להשית על המשיב הוצאות.
השופט הטעים, כי אי-קציבת מועד למתן ההחלטה עלול להביא לכך שההתדיינות הנוגעת לסוגיה תימשך חודשים רבים ביותר; ואילו מניעת הוצאות מהעותרים תגרום לכך שהם יִצאו בחסרון כיס על אף שהעתירה שהגישו הביאה לתוצאה מעשית של בחינה מעמיקה ומחודשת של הסוגיה.
לאור זאת, קבע השופט, כי ההחלטה החדשה תתקבל לא יאוחר מיום 2.2.2022 וכי המשיב יישא בהוצאות העותרים בסכום של 5,000 ₪.

העתירה הנוספת

ביום 1.2.2022 המציא המשיב לעותר את החלטתו החדשה בבקשה, בה דחה בשנית את בקשת העותר.
בעקבות זאת, הגיש העותר עתירה נוספת וביום ה', 21.11.2024, ניתן פסק-הדין.

בית-המשפט, מפי השופט א' דורות, דחה את העתירה הנוספת (קישור לפסק-הדין).

השופט דורות קבע, כי לא הונחה תשתית עובדתית ומשפטית המצדיקה את מסירת המידע המבוקש על-ידי העותר, בעוד שהמשיב הצליח להראות כי פרסום המידע בהתאם לאמות המידה המוסכמות על-ידי המדינות, משַקף איזון נאות בין האינטרסים המנוגדים, המאפשר חשיפת נתונים מסוימים לגבי הליכי ההסכמה ההדדית המבוקש; וכי פרסום המידע המבוקש עלולך להביא לפגיעה ביחסי החוץ של מדינת ישראל, כמו גם בהיבטים חשובים נוספים בפעילותה של רשות המיסים.