קבלת ערעור מע"מ על הסף

ביום 10.10.2024 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין רם פל סלולר סטוקמרקט בע"מ.

להלן תמצית הרקע העובדתי כפי שהובאה בפתח פסק-הדין:
המערערת דיווחה על עסקאותיה כעל עסקאות שחל עליהן מע"מ בשיעור אפס לפי סעיף 30(א)(5) לחוק מע"מ.
המשיב (מנהל מע"מ גוש דן) הוציא למערערת שומת מס עסקאות לפי מיטב השפיטה מכוח סעיף 77 לחוק, בגדרהּ נקבע, כי המערערת מעניקה בישראל שירותים לחברות שהן תושבוֹתֹ ישראל לפי פקודת מס הכנסה ועל-כן עסקאותיה עִמן חייבות במס עסקאות בשיעור מלא.
המערערת הגישה השגה על שומת מס העסקאות.
בהחלטה בהשגה קבע המשיב, כי המערערת אינה חייבת במס עסקאות, אולם הוא חִייב אותה במס תשומות, חֵלף שומת מס העסקאות. זאת, משום שלשיטתו עסקאותיה של המערערת נעשות בחו"ל והן אינן חייבות במע"מ לפי סעיף 2 לחוק, ולפיכך המערערת גם אינה רשאית לנַכּוֹת את מס התשומות המיוחס להן.
מכאן הערעור, בגדרו הגישה המערערת בקשה לקבלת הערעור על הסף, בגורסה כי סמכות המשיב במסגרת ההחלטה בהשגה היא אך ורק להחליט בנוגע לשומה שיצאה על ידיו ושלגבּיה הוגשה השגה ואין בסמכותו במסגרת ההחלטה האמורה להטיל חיוב במס אשר בסיסו שונה לחלוטין ואף סותר את החיוב בגינו יצאה השומה.

בית-המשפט, מפי השופטת י' סרוסי, קיבל את הבקשה תוך חיוב המשיב בהוצאות בסך 12,000 ₪ (קישור לפסק-הדין).

השופטת סרוסי קבעה, תוך שהיא מַפנה לפסקי-הדין בעניין לורן מבני תעשיה (ע"מ (מחוזי ת"א) 31352-12-13) ובעניין אמדוקס ישראל (ע"מ (מחוזי מרכז) 22467-09-17), כי ככל שהמשיב מעוניין לחיֵיב את הנישום במס תשומות, עליו להוציא שומת מס תשומות שעליה תוגש השגה ובקשר אליה יוחלט בהשגה; וכי הדבר עולה מסעיפים 77(א) ו-82(ב) לחוק.
השופטת הוסיפה וציינה, כי גם מבּחינה תכליתית, זהו סדר הדברים הנכון, שמעניק לנישום זכות טיעון כהלכה בהליך דו-שלבי, הן בשלב השומה והן בשלב ההשגה. "על המשיב לצעוד בדרך המלך, ולא מדובר כאן בנסיבות חריגות המצדיקות סטייה ממנה" (פס' 11).
עוד קבעה השופטת סרוסי, כי אכן רק במקרים חריגים יש לקבל (או לדחות) ערעור על הסף, אולם המקרה דנן הוא אחד מאותם מקרים חריגים.

בהמשך הדברים, ציינה השופטת, כי המשיב שינה מן היסוד את קו טיעונו במסגרת דיוני השומה וההחלטה בהשגה וגם בכך יש טעם לפגם. כך, המשיב אחז והחליף בין שתי גרסאות הפוכות לחלוטין – כי המערערת מספקת שירותים לחברות זרות קשורות שלמעשה הן חברות תושבוֹת ישראל, ומן הצד השני, כי המערערת אינה מספקת שירותים, אלא מקבלת שירותים מאותן החברות. "על המשיב לבחור גרסה עובדתית אחת ביחס להתנהלות המערערת ומהות החברות הקשורות, ואיתה לצעוד" (פס' 26).

וכך סיכמה השופטת סרוסי את מסקנותיה (פס' 26): "[...] המשיב פעל שלא כדין. לא במישור הדיוני, שעה שהוציא שומת מס תשומות במסגרת השגה על שומת מס עסקאות, ולא במישור המהותי, שעה שהוא משנה את עמדתו ואת טענותיו מן היסוד. הערעור מתקבל אפוא, וככלל, על המשיב לקחת לתשומת ליבו כי עליו לספק גרסה אחידה וברורה של קרות האירועים מבחינתו.