מחילת חוב בעקבות הסכם עם משקיע ורווח הון בעסק

ביום 11.9.2024 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין יצחק י. גליק בע"מ.

עניינו של פסק-הדין במספר מחלוקות שהתגלעו בין המערערת לבין המשיב (פקיד-שומה ירושלים 1) שלגביהן הוצאו למערערת שומות לפי מיטב השפיטה לשנות-המס 2012-2011.
בכללן של מחלוקות אלו נכללו שתי אלו:
האחת, טענת המשיב לפיה ההסכם שנחתם בין המערערת לבין משקיע – שבמסגרתו הוקצו לאותו משקיע 70% ממניות המערערת (תוך שהמשקיע התמנה למנכ"ל החברה עם סמכויות רחבות, לרבות החלטה על חלוקת דיבידנדים), המשקיע העמיד למערערת הלוואת בעלים בסך 5 מיליון ₪ ומנגד בעלי המניות המקוריים של המערערת העמידו למערערת הלוואת בעלים בסך 8.5 מיליון ₪ (נוסף להלוואת בעלים בסך 13 מיליון ₪ שכבר העמידו בעבר למערערת) ודוללו ל-30% מהזכויות לרווחי המערערת בלבד (ללא סמכויות ניהול) – מהווה בגֶדר מחילת חוב של בעלי המניות המקוריים למערערת ביחס למלוא הלוואות הבעלים שהעמידו לה (דהיינו, 21.5 מיליון ₪). זאת, לאור לשון ההסכם.*

* להלן שני הסעיפים שהביאו את פקיד-השומה למסקנה כי מדובר במחילת חוב:

סעיף-קטן 6.8 להסכם: "המוכרים נתנו לחברה בשעתו הלוואת בעלים וכן יעבירו סך של כ-8,500,000 (כשמונה מיליון חמש מאות אלף) ש"ח (שכבר משועבדים לבנקים לטובת החברה). מוסכם בזה בהתחייבות בלתי חוזרת כי המוכרים לא יוכלו בשום מקרה לדרוש ו/או לתבוע מהקונים ו/או מהחברה החזר ההלוואות הנ"ל או כל חלק מהן פרט לכך שבעת חלוקת רווחים כספיים שיגיעו ככל שיגיעו למי מבעלי המניות שנתנו הלוואות בגין חלקם בחברה יוכלו לזקוף כספים אלו ע"ח פירעון ההלוואה/ות. למען הסר ספק יאמר כי פרט לנ"ל לא יגיעו לבעלי המניות שנתנו הלוואות לחברה החזר כספי כלשהו, ו/או הטבה אחרת מהקונה ו/או החברה ו/או מכל גורם אחר הקשור לכך."

סעיף-קטן 12.2 להסכם: "לאחר שהחברה תהא רווחית והוחזרו הלוואות הבעלים שנתן הקונה אזי בכל רבעון או בכל תקופה אחרת, על פי החלטת הצדדים פה אחד, יחלקו הצדדים ביניהם את עודף ההכנסות על ההוצאות הצפויות שבקופת החברה על פי יחס חלקיהם בחברה ובכפוף לתחזיות לגבי צרכי המזומן ולקביעת הדירקטוריון פה אחד, כי הם ראויים לחלוקה על פי דו"חות כספיים מבוקרים."

השנייה, שאלת סיוּוגו של השבח שנצמח למערערת ממבנה שמכרה כשבח מעסק אם לאו (רלבנטי לשאלת זכאותה של המערערת לקזז כנגדו הפסדים מועברים מעסק).
בנוסף, המשיב השית על המערערת קנס גירעון.

בית-המשפט, מפי השופט א' דורות, קיבל את הערעור בחלקו (קישור לפסק-הדין).

אשר לשאלה האם בוצעה מחילת חוב ביחס להלוואת הבעלים שניתנה על-ידי בעלי המניות המקוריים של המערערת, הקדים השופט דורות והִבהיר כי אכן ענייננו בהלוואת בעלים ולא בהשקעה בהון המניות של המערערת ("השקעת בעלים").
השופט בָּחן את הרקע לכריתת ההסכם וההגיון שגלום בו כמו גם את הסעיפים הרלבנטיים בהסכם להלוואות הבעלים וקבע, כי הפרשנות לפיה בעלי המניות המקוריים מחלו למערערת על הלוואות הבעלים שומטת את ההיגיון בעסקה. "משפחת גליק, נקלעה למצב כלכלי רע, החברה על סף קריסה (וכל שכן לדעת המשיב שמצבה הכלכלי טוב, שכן, יש לחברה נכסים עודפים על ההתחייבות) מכניסה מכספה הפרטי סכום בלתי מבוטל בעליל, שהמס עליו שולם ועל כך אין עוררין, אל קופת החברה ומיד לאחר מכן מוחלת על החוב לחברה. השאלה המתבקשת היא, מה ההיגיון בפעולה תמוהה זו?! אומנם, בהשקפה ראשונה – בפרספקטיבה של צופה מהצד – אין היגיון בהסכם מכר, שהמוכר משלם כסף לקונה. זהו דבר בלתי הגיוני בעליל. אולם, לאחר עיון וחקירה עולים דברים שונים לחלוטין מההבנה הראשונית של ההסכם. משפחת גליק, כאמור, 'מכרה' את חובותיה יחד עם החברה. החוב לבנקים וספקים שעמד על סך של כ-17 מיליון ש"ח, 'נמכר' לדבראל. משפחת גליק הפחיתה אותו בכמחצית, באמצעות הזרמה של 8.5 מיליון ש"ח לחברה, בהתאם לדרישת דבראל מכוח רצונו לחלק את סיכוניו (כזכור דבראל הוא זה שניסח את ההסכם). לפיכך, קשה להלום טענה לפיה, עסקינן בתמורה הפוכה וכל שכן לראות, בהזרמת הכספים לחברה, וויתור או מחילת חוב מצד משפחת גליק [...] הקביעה לפיה משפחת גליק מחלה על החוב – שומטת את ההיגיון בעסקה, או אז, יוצא אפוא כי, משפחת גליק במקום לקבל תמורה בעד החברה שילמה לקונה, על כגון דא נאמר: 'מה הועילו חכמים בתקנתם'?!."
השופט דורות הוסיף וציין, תוך שהוא מַפנה לפסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין הורוביץ (ע"א 9715/03) ולפסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין חברת טלמנג'מנט סולושנז (ע"מ 1129-02) כמו גם מצטט מפסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין דניריט (ע"מ 412/00), כי נדרשת בחינת התנהגותם של שני הצדדים לחוב, דהיינו, נדרש שילוב רצונות הבא ללמד כי שני הצדדים לחוב זנחו את הסיכוי ואת הרצון לפורעו; וכי כך בענייננו, אף שהלוואות בעלי המניות המקוריים עמדו במשך שנים, מבלי שנדרש פירעון ההלוואות, אין בכך די כדי לראות בהלוואות כ"חוב שנמחל".*

* נזכיר, כי ביום 25.4.2024 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין מוצרי שלם אריזות (1998) בע"מ ושלם פתרונות אריזה בע"מ, שבמסגרתו נדחתה טענתו של פקיד-שומה נתניה לפיה בוצעה מחילת חוב ביחס לחובות בשטרי הון שהונפקו על-ידי חברת הבת לבעלת מניותיה הקודמת. למַעבר לפסק-הדין בעניין מוצרי שלם אריזות, לחצו כאן.

אשר למחלוקת בנושא סיווג השבח שנצמח למערערת ממכירת מבנה, קבע השופט דורות, כי גם לשיטת המשיב המבנה שימש את המערערת בעסק במלואו (100% מהשטח) בחלק מתקופת החזקתו (12 שנים מתוך 37) ובחלקו (כ-25% מהשטח) ביתרת תקופת ההחזקה (25 שנים) ועל-כן שיעור של כ-49% מסכום השבח היה צריך להיות מותר בקיזוז כנגד הפסדי המערערת. "זאת, המשיב לא עשה, בניגוד לעיקרון גביית 'מס אמת'" (פס' 165).

לבסוף, נדרש השופט דורות לקנס הגירעון שהמשיב השית על המערערת וקבע, כי המערערת התרשלה בהגשת הדו"ח בכל הקשור למחלוקות שבהן עמדתה נדחתה.