תובענה ייצוגית כנגד רשות המסים

ההחלטה ופסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בעניין קירשבלום

במבזק מיום 22.2.2017 דיווחנו על פרסום החלטת בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בענין קירשבלום.
עניינה של ההחלטה בשתי בקשות לאישור תובענה כייצוגית שהגיש המבקש בהתאם להוראות חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 כנגד המשיבה: עניינה של האחת בחיוב במס הכנסה של סכומי קרן דמי הביטוח שהוחזרו על-ידי המוסד לביטוח לאומי למי ששילם דמי ביטוח לאומי ביֶתֶר; ואילו עניינה של השנייה בחיוב במס הכנסה של הריבית והפרשי ההצמדה שנוספו על סכום קרן ההחזר כאמור. כל זאת, לפי הנטען, בחוסר סמכות.
לטענת המשיבה, אין היא מחייבת כהכנסה סכומים המתקבלים כהחזרי דמי ביטוח כאמור, אך מקום בו דורש הנישום את התשלום לביטוח לאומי כניכוי בשנת-מס קודמת כלשהי וחֵלק מאותו הסכום מוחזר ליחיד, פועלת המשיבה להקטנת התשלום שנתבע כניכוי. דהיינו, אין מדובר, אליבא דהמשיבה, במיסוי ההחזר כהכנסה, אלא בהקטנת הניכוי שכבר נדרש.
בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד, מפי השופט ד"ר ש' בורנשטין, קבע, כי פעולת הנתבעת (רשות המסים) מהווה לכאורה גבייה שלא כדין בהתאם לפרט 11 לחוק תובענות ייצוגיות ובהתאם יש לאשר את ניהול התובענה כייצוגית (קישור להחלטה).

בהמשך לכך, דיווחנו במסגרת מבזק מס' 1824 מיום 15.12.2019 בדבר פסק-הדין של בית-המשפט בתובענה, בגדרו קיבל השופט בורנשטין את התובענה באופן חלקי (קישור לפסק-הדין).
השופט בורנשטין דחה את טענת הרשות כי הגבייה נעשתה כדין וכי בנסיבות העניין, אין מקום לפטוֹר אותה מחובת השבה.
עם זאת, היות שלא כל חברי הקבוצה אכן ניזוקו מפעולת הרשות, כמו גם לאור טענתה של הרשות בדבר הגנת התקציב והפגיעה בקופה הציבורית, צמצם השופט את היקף ההשבה.

פסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין קירשבלום

על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי הוגש ערעור וערעור שכנגד וביום 1.5.2022 ניתן פסק-הדין בערעורים האמורים.

בית-המשפט העליון – מפי הנשיאה א' חיות, השופטת ע' ברון והשופטת ג' כנפי-שטייניץ – דחה את הערעור ואת הערעור שכנגד (קישור לפסק-הדין).

החלטתו של בית-המשפט המחוזי בעניין וייסנשטרן

ביום 13.8.2024 ניתנה החלטתו של השופט בורנשטין בעניין וייסנשטרן.

עניינה של ההחלטה בבקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד רשות המיסים בעילה זהה לעילה שנדוֹנה בעניין קירשבלום.
לאור התוצאה אליה הגיע בית-המשפט העליון בעניין קירשבלום, הוסכם על רשות המיסים (המשיבה) כי יש לקבל את בקשת האישור, המתייחסת לתקופת השבה מאוחרת יותר מזו עליה חל עניין קירשבלום.
עם זאת, נותרו שתי שאלות במחלוקת שעדיין דרשו את הכרעת בית-המשפט: האחת, הגדרת הקבוצה; והשנייה, קביעת תקופת ההשבה.

השופט בורנשטין אישר את בקשת האישור וקיבל את עמדת המשיבה ביחס לגודל הקבוצה ולתקופת ההשבה (קישור להחלטה).
נקבע, כי הקבוצה בשמה תנוהל התובענה הייצוגית תכלול את "הקבוצה המצומצמת" (דהיינו מי שחויבו במס בשנה השוטפת ושעֵקב השינוי שחל בהכנסתם או בשיעור המס בין השנה ההיסטורית לבין השנה השוטפת נגרם להם חסרון כיס); וכי אין להחיל את תקופת ההשבה גם על השנים 2022 ו-2023 אלא רק עד לשנת 2021 (כולל).