צווי עיקול ותפיסה מכוח סעיף 112א לחוק מע"מ

ביום 11.7.2024 ניתנה החלטתו של בית-משפט השלום בתל-אביב בעניין יעקובסון.

להלן תמצית הרקע העובדתי כפי שהובאה בפתח פסק-הדין:
ביום 25.12.2023 ניתנה הודעת המבקש (אגף המכס ומע"מ – היחידה לפירוקים, כינוסים וגביה קשה) על הטלת כפל-מס בסך 183,963,879 ₪ על המשיב, בהתאם להוראות סעיף 50(א) לחוק מע"מ.
ביום 8.5.2024* הגיש המשיב ערעור על החיוב בכפל-מס לבית-המשפט המחוזי מרכז (ע"מ 14727-05-24).

* לטענת המבקש, הערעור הוגש ביום 5.5.2024.

ביום 20.5.2024 ניתנה למשיב הודעה לפי סעיף 112א לחוק מע"מ* במסגרתה נדרש המשיב לשלם את המס או להעמיד ערובה, שאחרת יפעל המבקש למיצוי זכויותיו.

* סעיף זה קובע כדלקמן:

"(א) היתה למנהל סיבה לחשוש כי המס על עסקאות או המס על תשומות שלא נוכה כדין לא ישולם משום שיש בדעתו של עוסק לצאת מישראל, או מחמת סיבה אחרת, רשאי הוא –

(1) אם נעשתה לעוסק שומה לפי סעיף 77 – לדרוש בהודעה בכתב שהעוסק יתן מיד ערובה, כדי הנחת דעתו של המנהל, לתשלום המס הנקוב בשומה לרבות הפרשי הצמדה וריבית הנקובים בה;

(2) אם לא נעשתה לעוסק שומה – לשום את המס שהעוסק חייב בו, לדעת המנהל, לפי סכום סביר בעיניו ולכלול בה גם את הפרשי ההצמדה, הריבית והקנסות שהוא חייב בהם.

(ב) שומה שנעשתה לפי סעיף קטן (א)(2), ימסור המנהל הודעה בכתב עליה, וכל סכום הרשום בה ישולם מיד עם מסירת ההודעה.

(ג) לא שולם הסכום האמור או לא ניתנה הערובה, לפי הענין, רשאי בית משפט השלום, על פי בקשת המנהל, ליתן צו, אף שלא בפני העוסק –

(1) על עיכוב יציאתו מהארץ;

(2) על עיקול רכושו ואם נוכח כי יש חשש סביר שהמס לא ייגבה וכי אין די בעיקול כדי להבטיח את גבייתו – על תפיסת רכושו.

(ד) שולם סכום כאמור או ניתנה ערובה, רשאי העוסק להגיש השגה וערעור בדרך שמשיגים ומערערים על שומה לפי סעיף 77.

(ה) הוראות סעיף זה יחולו גם על כפל מס כאמור בסעיף 50 ועל קביעת מס כאמור בסעיף 76, בשינויים המחויבים לפי הענין."

לאחַר שקיבל המשיב את ההודעה לפי סעיף 112א לחוק מע"מ, פנה מיד המשיב לבית-המשפט המחוזי, במסגרת תיק הערעור, וביקש לקבוע דיון דחוף ולהורוֹת למבקש להימנע מלפעול למתן צווים לפי סעיף 112א לחוק מע"מ.
בהחלטה מיום 20.5.24 קבע בית המשפט המחוזי כדלקמן: "על פני הדברים אין זה ברור מה מקור סמכותו של בית המשפט לדון בבקשה דנן. לא רק שמדובר בשלב זה בהודעה לפי סעיף 112א לחוק מע"מ וממילא טרם הוגשה בקשה למתן צו, אלא שהסמכות העניינית לדון בבקשה, אם וככל שתוגש, נתונה לבית המשפט השלום". לפנים משורת הדין, כך עולה מאותה החלטה, התבקשה תשובת המבקש לבקשה. המשיב הגיש בקשה לעיון חוזר שנדחתה וביום 24.5.2024 לאחַר שהוגשה תשובת המבקש, דחה בית-המשפט המחוזי את הבקשה.
ביום 21.5.2024 הגיש המבקש לבית-משפט השלום בקשה, במעמד צד אחד, למתן צווי עיקול ותפיסה לפי סעיף 112א לחוק מע"מ, עד לסך של 183,963,879 ₪ – הוא סכום כפל-המס בו חִייב המבקש את המשיב.*

* צווי העיקול והתפיסה התבקשו ביחס לשני נכסי מקרקעין (לגבי אחד מהם הסתבר שהוא טרם נרשם על שם המשיב), זכויות של המשיב בבנק הפועלים (שהשיב שאין זכויות כאלה ובדיון מיום 4.6.2024 הוסכם על ביטול העיקול ביחס לנכסי המשיב בבנק), זכויות של המשיב בארבעה רכבים (שניים מהם אכן נתפסו; השלישי, כך דוּוח, חולט עוד קודם לכן על-ידי משטרת ישראל; הרביעי לא נתפס וצד שלישי הגיש לגביו בקשה לביטול העיקול בטענה שמדובר ברכב של אותו צד שלישי ולא של המשיב – בקשה שתלויה ועומדת) וזכויות של המשיב בחברת קבוצת יעקובסון בע"מ.

ביום 26.5.2024, לאחַר שבית-המשפט קיבל מהמבקש עדכון בדבר החלטת בית-המשפט המחוזי, ניתן צו במעמד צד אחד.
ביום 29.5.2024 הגיש המשיב את בקשת הביטול.
ביום 2.6.2024 הגיש מע"מ תגובה לבקשת הביטול וביום 4.6.24 נערך דיון בבקשה.
בדיון נחקר המצהיר מטעם המבקש. המשיב, לעומת זאת, לא הגיש תצהיר בתמיכה לבקשת הביטול ונסמך על תצהיר 'בג"צי' שהגיש במסגרת בקשה שהוגשה על ידיו בתיק ערעור המס. עמדת המבקש בדיון הייתה שאין מדובר בתצהיר לצורך בקשת הביטול ולכן המבקש גם לא ביקש לחקור את המשיב על תצהירו.
בדיון נעשה ניסיון להביא את הצדדים להסכמות והצדדים ביקשו שהות על-מנת למצות את המשא ומתן ביניהם.
לאחַר שביום 10.6.2024 הודיעו הצדדים שלא הגיעו להבנות, נקבע דיון לסיכומים בעל פה.
ב"כ המשיב לא התייצב לדיון בְּשל מחלה ולכן נקבע, לבקשת הצדדים, שיוגשו סיכומים בכתב.
סיכומים כאמור אכן הוגשו, כאשר כתב הסיכומים האחרון הוגש ביום 10.7.2024.

בית-המשפט, מפי השופט ג' מינא, דחה את בקשת המשיב לבטל את העיקולים (קישור להחלטה).