מע"מ בשיעור אפס
ביום 26.6.2024 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין צוראל.
המערער 1, מר יוסף שלמה צוראל, הוא איש עסקים שעוסק שנים רבות בשלושה תחומים מרכזיים: תחום השקעות והנדל"ן בארצות הברית כמנהל חברה לשיווק דירות בארה"ב – CYT Holdings Ltd ("CYT"); גיוס אנשי חינוך ישראליים להוראת עברית ויהדות במוסדות יהודיים בתפוצות, כעוסק מורשה; והבאת תיירים מחו"ל לטיולים בארץ, כעוסק מורשה.
ממצאי הביקורת שעָרך המשיב (מנהל מע"מ ירושלים) בתיקי המערערים העלו, כי המערערים (המערער 1 והמערערת 2 – צוראל יזמות בע"מ) סיפקו שירותי איתור וגיוס לקוחות ישראליים עבור חברת שיווק נכסים בחו"ל, הנמצאת בשליטת ובניהול המערער, וכן שירותי אספקת מידע וסיוע לאותם לקוחות ישראליים בישראל. בנוסף נמצא, כי המערער סיפק שירותי איתור וגיוס מורים ישראלים בישראל עבור מוסדות חינוכיים בחו"ל. המערער ערך מיונים שונים לצורך בדיקת התאמת המועמדים לתפקיד ולאחר מכן עָסק בהקמת הקשר בין המורים הישראלים לבין המוסדות אליהם נועדו, כאשר המערער פעל להכנת המורים לשליחוּת בבתי הספר בחו"ל.
עסקאות אלו כללו מתן שירותים לתושבי ישראל בישראל ועל כן חייבות לטענת המשיב במע"מ בשיעור מלא.
המערערים דיווחו על העסקאות כחייבות במע"מ בשיעור אפס, משכך, הוצאו למערערים שומות עסקאות.
על שומות אלו הגישו המערערים השגה אשר נדחתה, ומכאן הערעור.
בית-המשפט, מפי השופט א' דורות, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).
השופט דורות קבע, כי המערערים לא עמדו בנטל המוטל עליהם להוכיח כי לא ניתן על ידיהם שירות לתושבים ישראלים, הן בתחום הנדל"ן והן בתחום גיוס המורים; וכי העולה מן הראיות הוא שהמערערים סיפקו שירותים ללקוחות תושבי ישראל, שירותים מהותיים וישירים שלא ניתן להגדירם כזניחים כלל.
וכך, בין היתר, נקבע בפסק-הדין: "עיקר טענת המערערים היא, כי בפועל לא ניתן שירות לתושבי ישראל, אשר 'נהנו' בעקיפין מהשירות שסיפקו המערערים לתושבי החוץ. אולם, בבחינת הראיות והחקירות הנגדיות נראה כי לא כך הדבר. במסגרת עסקאות המערער בעניין גיוס מורים לחו"ל עלה כי המערער ביצע מיונים, הדרכות למורים, סיוע במילוי טפסים ומתן ייעוץ לכל אורכו של ההליך. גם לגבי עסקאות הנדל"ן בחו"ל, בפועל ניתן שירות לתושבי ישראל שביקשו להשקיע ברכישת נכסים בחו"ל. לעניין זה עמד המשיב על המסמכים שהוציא המערער כפרסום, מהם מסתבר אופי ההתנהלות כמתן שירות בפועל. ברי כי הסיוע והליווי שסיפקו המערערים בשני תחומי פעילותם איננו טפל או נלווה ויש בו ערך עצמאי וממשי עבור הלקוח הישראלי תושב ישראל. המדובר 'במתן שירות לתושב ישראל' ולכן לא יחול שיעור מס אפס" (פס' 23).
לבסוף, ציין השופט דורות, כי הגם שלא ניתן לומר כי נעשתה כלפי המערער אכיפה בררנית על-ידי המשיב, יש מקום להתחשב בנסיבותיו האישיות ולחייבו בהוצאות משפט בסכום נמוך (15,000 ₪).
לדבריו, חקירת המערער נעשתה באופן שאינו מניח את הדעת. שכּן, בבואה לחקור עוסק מורשה ולבצע ביקורת בספריו, ראוי כי רשות מע"מ, והמפקח כשליח מטעמה, לפעול כדי ליידע את המוזמן על טיב הביקורת או החקירה, באופן שיאפשר לו להתגונן כראוי. בנוסף, ניתן לתת משקל לעובדה שמפקח מע"מ עצמו אמר במסגרת אותה החקירה, כי נראה שמדובר "בתאונת מס" ולא בניסיון להתחמקות ממס, בהסתמכותו של המערער על חוות-דעת שניתנו לו.
הגם שאין בכך כדי להפחית משיעור המס, ציין השופט, יש בכך כדי להצדיק את ההפחתה בסכום הוצאות המשפט.