מס שכר וחובת ניכוי מס במקור מתשלום לשחקנים תושבי ארה"ב ומתשלום דמי שכירות

ביום 8.6.2024 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין סלעים איתנים – עמותה לקידום ספורט כדורסל הבוגרים בעיר חולון (ע"ר).

תמצית העוּבדות כפי שהובאה בפתח פסק-הדין היא כדלקמן:
בשנות המס 2016-2013 פעלה קבוצת הכדורסל הפועל חולון (קבוצת הבוגרים) במסגרת  עמותת "כוכב עולה".*

* עמותת "כוכב עולה" אינה צד להליך דנן.  

ביום 25.10.2016 נרשמה המערערת, סלעים איתנים – עמותה לקידום ספורט כדורסל הבוגרים בעיר חולון, כעמותה ברשם העמותות, ומיום 1.11.2016 ואילך היא באה בנעליה של עמותת "כוכב עולה" ומַפעילה את קבוצה הכדורסל המשחקת בליגת העל בישראל ובליגת האלופות של פיב"א.
המערערת מעסיקה עובדים ישראלים וזרים, ביניהם גם שחקני כדורסל אמריקאים.
המערערת מסוּוגת כמוסד ללא כוונת ריווח (מלכ"ר) בהתאם לסעיף 1 לחוק מע"מ. בנוסף, המערערת מסוּוגת כמוסד ציבורי בהתאם לסעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה.
ביום 29.10.2018 הוּצאה למערערת שומת שלב א' לשנות-המס 2016 ו-2017 בעניין חיוב במס שכר לפי סעיף 4 לחוק מע"מ תוך חיובה גם בקנס לפי סעיף 191א לפקודה.
על שומת שלב א' הגישה המערערת השגה.
בשנים 2020 ו-2021 התקיים בין הצדדים דיון בהשגה והצדדים לא הגיעו להסכם.
ביום 28.12.2021 הוציא המשיב (פקיד-שומה פתח-תקווה) למערערת צו לפי סעיפים 168 ו-152(ב) לפקודה ובהתאם לתקנה 3 לתקנות מס ערך מוסף (מוסדות כספיים ומלכר"ים), תשל"ו-1976 ("התקנות").
ביום 18.1.2022 הגישה המערערת ערעור על הצו, הוא הערעור דנן.  
במקור נחלקו הצדדים לרכיבים נוספים הנוגעים לשנות-המס שבערעור, אך בסופו של יום המערערת שילמה את המס על-פי שומת שלב ב' בהתייחס לאותם רכיבים והסוגיות שנותרו במחלוקת הן כדלקמן: האחת, האם שומת שלב א' ושומת שלב ב' הוצאו בידי מי שאינו מוסמך להוציאן; השנייה, האם על המערערת, כמלכ"ר, לשלם הפרשי תשלום מס שכר על מלוא השכר ששילמה לעובדיה, או שמא יש לסַווגה, כפי טענתה, כ"מלכ"ר מיוחד", הנדרש  לשלם מס שכר חלקי, אפקטיבי, בהתאם למנגנון סיווג הכנסות וחלוקתן להכנסות עסקיות והכנסות מלכ"ר; השלישית, האם עומדת למערערת טענת הסתמכות וטענה לאפליה ואכיפה סלקטיבית, נוכח העובדה כי קבוצות ספורט אחרות זכו להֶסדר מיטיב לעניין תשלום מס שכר ולעניין הטיפול השומתי השונה בקבוצות כדורסל אחרות;* הרביעית, האם על-פי האמנה למניעת כפל-מס בין ישראל לבין ארה"ב קיים פטוֹר ממס לספורטאים אמריקאים בגין הכנסה שאינה עולה על $400 ליום; החמישית, האם המשיב חִייב כדין את המערערת בניכוי מס במקור בגין שווי שימוש ברכב וכן בגין דמי שכירות בקשר לדירות שנשכרו ושימשו את ספורטאי החוץ; והשישית, האם בדין חִייב המשיב את המערערת בקנס גירעון.

* ראו פס' 26 ואילך לפסק-הדין.

בית-המשפט, מפי השופט ד"ר ש' בורנשטין, דחה את הערעור תוך חיוב המערערת בהוצאות המשיב בסך של 75,000 ₪ (קישור לפסק-הדין).

נזכיר, כי חלק מהסוגיות שבמחלוקת נדונו בפסק-הדין בעניין הפועל אוסישקין תל אביב ע"ר,* בעניין עמותת מכבי ראשון לציון בכדורסל ואליצור אשקלון** ובעניין גליל – גולן אחר בע"מ.***

* למַעבר למבזק בעניין זה, לחצו כאן.

** למַעבר למבזק בעניין זה, לחצו כאן.

*** למַעבר למבזק בעניין זה, לחצו כאן.

תשומת לבכם, בין היתר, לניתוחו של השופט בורנשטין ביחס לשאלת חובתה של המערערת לנַכּוֹת מס במקור בגין דמי השכירות ששילמה עבור הדירות שהעמידה לטובת השחקנים (פס' 54 ואילך).