נוהל תשלום מיסים על רווח ממימוש מטבעות דיגיטליים

רקע

במבזק מס' 1904 מיום 2.3.2021 דיווחנו, בין היתר, על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין ערב.
נזכיר, כי עניינו של פסק-הדין בהמרצת פתיחה שהגישו התובעים, בני-הזוג רועי ויפעת ערב, כנגד בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, בעקבות סירובו של האחרון לאפשר לתובעים להפקיד בחשבונם כ-2 מיליון ₪ שצברו ממכירת מטבעות דיגיטליים מסוג ביטקוין אשר הוחזקו עבורם על-ידי חברת Bit2C.
בית-המשפט, מפי השופטת ל' ביבי, קיבל את התביעה וקבע כי סירובו של הבנק לבקשת התובעים אינו סירוב סביר (קישור לפסק-הדין).

ביום 22.1.2023, וכפי שדיווחנו במבזק מס' 2008 מיום 24.1.2023, ניתן פסק-הדין של בית-המשפט העליון בערעור שהוגש על-ידי הבנק.
בית-המשפט העליון (השופטים י' עמית, ע' גרוסקוף ו-א' שטיין) דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין) מהטעם שזה הפך לתיאורטי בעקבות פרסום הוראת ניהול בנקאי תקין 411 שלפיה בנקים לא יוכלו לסרב באופן גורף ללקוחות המבקשים להעביר לחשבונם כספים שמקורם במסחר במטבעות דיגיטליים ויהיה עליהם לבחון כל בקשה כזו לגופה.
וכך נקבע, בין היתר, בפסק-הדין:
"פסק הדין [של בית-המשפט המחוזי] מעורר שאלות נכבדות באשר לדרך בה היה על הבנק להתנהל. זאת, בין היתר, לנוכח מדיניות בנק ישראל באותה עת, ולנוכח החשש של הבנק לסיכון הכרוך בכל הקשור למסחר במטבעות וירטואליים. לא למותר לציין, כי כאשר המשיבים פנו לבנק בסוף שנת 2017-תחילת שנת 2018, הנושא היה עדיין בחיתוליו.
ביני לביני, עלה בידי היועץ המשפטי לממשלה ובנק ישראל להגיע להסכמה ביניהם בנושא האסדרה של תחום הפקדת כספים שמקורם במטבעות וירטואליים, והנושא מוסדר כיום במסגרת הוראת ניהול בנקאי תקין 411, שעניינו בניהול סיכונים הכרוכים במתן שירותים הקשורים לנכסים וירטואליים. אסדרה זו תחייב משפטית ותתווה את הפעילות של כל התאגידים הבנקאיים בתחום, ביחס ללקוחות פרטיים מכאן ולהבא.
לאור זאת, ומאחר שפסק דינו של בית משפט קמא כבר בוצע הלכה למעשה, ואין טענה בדבר השבת המצב לקדמותו, הרי שהערעור שלפנינו הוא תיאורטי" [ההדגשות הוספו – א' ש'.]

ברם, גם לאחַר פרסום אותה הוראת ניהול בנקאי תקין 411, הפקדת כספים שמקורם במטבעות דיגיטליים נותרה במקרים רבים בעייתית.

בשנת 2020, דהיינו לפני שניתן פסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין ערב, הוגשה תביעה בעניין זה לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב כנגד בנק הפועלים ובנק מזרחי טפחות. 
במסגרת תביעה זו, שהוגשה על-ידי עוה"ד שאול ציוני וחן נאמן ממשרד ציוני פילרסדורף פיליפ, נטען, בין היתר, כי היעדר האפשרות להפקיד בבנקים הישראליים את הכספים שמקורם במטבעות דיגיטליים מונעת את האפשרות לשלם את המס המתחייב.
בהמשך, ולאחַר שרשות המיסים התבקשה למסור את התייחסותה בנושא לבית-המשפט, הוצהר, כי הרשות מעוניינת לקבל את הכספים לתשלום המס וכי עד לחודש יוני 2022 יגובש ויאושר מנגנון לקליטת הכספים כאמור.
ברם, היות שהמנגון האמור לא גובש ואושר במועד, הגישו עוה"ד שאול ציוני וחן נאמן עתירה לבית-המשפט העליון, בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק.
ביום 28.6.2023 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט העליון (השופטים ד' ברק-ארז,ד' מינץ ו-י' כשר) בעתירה (קישור לפסק-הדין). וכך צוין שם:
"העתירה עוררה את המורכבויות הכרוכות בתשלום מס הכנסה בגין רווחים ממטבעות דיגיטליים בחו"ל על רקע הקשיים שמעוררת העברת כספים כאלה לישראל.
בדיון שהתקיים בפנינו נמסר כי הטיפול בנוהל הנוגע לתשלום כספי המס במצב דברים זה נמצא בשלבים מתקדמים, אך נדרש לאישורים נוספים גם בדרגים הבכירים ביותר.
במובן זה הדיון בעתירה בהיבטיה העקרוניים מיצה עצמו בשלב הנוכחי.
הנחתנו היא שהטיפול בנושא אכן יושלם במהירות ראויה ובשקידה סבירה, והטענות שמורות בעניין זה.
[...]
בנתון לאמור העתירה נמחקת ללא צו להוצאות."

הנוהל החדש שלפיו הכספים שמקורם במטבעות דיגיטליים ישולמו בשקלים חדשים לחשבון הבנק של רשות המיסים

בעקבות העתירה, הגישה רשות המיסים לבית-המשפט המחוזי נוהל (שטרם פורסם על-ידי הרשות) (קישור לנוהל) שכותרתו "נוהל הוראת שעה לקבלת כספי מיסים בשל רווח ממימוש אמצעי תשלום מבוזר", ולפיו הרשות מעוניינת לאפשר לנישומים אשר נבע להם רווח ממימוש מטבעות דיגיטליים (ובלשון הנוהל – "מטבעות וירטואליים") לשלם את המס המגיע ממימוש אותם מטבעות וכי מטרת הנוהל להסדיר את תהליך העבודה והבדיקות שיאפשרו את קבלת וגביית המס ולמְנוע הלבנת הון באמצעות תשלום המס למדינה.

הנוהל חל רק ביחס לכספי מיסים על פעילות במטבעות דיגיטליים ובלבד שהוכח לרשות המיסים שהמערכת הבנקאית המסחרית בישראל (בנק אחד לפחות) סירבה לקבלם, לרבות בדרך של סירוב לפתוח חשבון.
במקרים אלה, יחול האמור בנוהל, וזאת בתחילה מיום 1.1.2024 ולמשך ששה חודשים ממועד התחילה כאמור.

תשומת לבכם, כי ההוראות, התנאים והסייגים המנויים בנוהל מעלים סוגיות מורכבות ביותר בעניין שומה, התיישנות, מצגים והתחייבויות, ויתור על סודיות, קיזוז הפסדים, ניכויים וזיכויים ועוד, וממילא מומלץ לפְנות לייעוץ ממומחה מס בטרם יישום הנוהל.
משרדנו הינו עתיר ניסיון בתחום המטבעות הדיגיטליים ונשמח לעמוד לרשותכם בכל עת.*

* ליצירת קשר ישיר עם הח"מ, לחצו כאן.

נשוב ונציין, כי הנוהל טרם פורסם באופן רשמי על-ידי רשות המיסים וכי למיטב ידיעתנו הדבר ייעשה בימים הקרובים.