ניכוי מס במקור מתשלומים לתושב-חוץ | נוהל תשלום מיסים על רווח ממימוש מטבעות דיגיטליים
ניכוי מס במקור מתשלומים לתושב-חוץ
כללי
ככלל, לקראת תום שנת-המס מומלץ להיערך לקבלת אישורי פטוֹר מניכוי מס במקור (או ניכוי מס במקור בשיעור מופחת) ובמידת הצורך לפְנות לרשות המסים בבקשה לקבלת מעמד מס של "חברה מיוחדת" (ראו להלן).
מסלול ירוק להעברת תשלומים לחו"ל
במבזק מיום 29.9.2017 דיווחנו על השקת מסלול ירוק המאפשר ביצוע העברות של תשלומים לחו"ל, לצורך ביצוע השקעות בחו"ל או מתן הלוואות בחו"ל, באמצעות טופס הצהרה אשר ימולא בסניף הבנק (או באופן מקוּון במערכת הבנקאית), דהיינו ללא צורך באישור פטוֹר ניכוי מס במקור.*
* להורדת הודעת רשות המסים וטופס ההצהרה המקורי שצוּרף לה (טופס 2513/2), לחצו כאן.
המסלול הירוק הנ"ל יועד במקור לתשלומים המועברים לתושב מדינת אמנה ולחשבון בנק במדינת אמנה, עבוּר אחד מאלה: השקעה במניות חבר-בני-אדם, השקעה בנדל"ן בחו"ל, השקעה בנכסים אחרים בחו"ל (נכסים מוחשיים בלבד), מתן הלוואות לתושב-חוץ ומתן הלוואת בעלים לחבר-בני-אדם.*
* נזכיר, כי ביום 1.2.2018 פורסם מכתבו של רו"ח (משפטן) רולנד עם-שלם, סמנכ"ל בכיר לעניינים מקצועיים ברשות המסים, הכולל את הנחיות רשות המסים לאיגוד הבנקים בנושא ניכוי מס במקור בגין העברות לחו"ל (קישור למכתב).
עם זאת, ביום 17.4.2018 פורסמה הודעת רשות המסים בדבר הרחבת המסלול הירוק והוספת סוגי תשלומים חדשים למסלול האמור: השקעה בזכויות בשותפוּת, רכישת אופציות, תוספת מימוש המשולמת במימוש אופציות והחזר קרן הלוואה על-ידי חברה באישור רו"ח.*
* להורדת נוסחו המעודכן של הטופס (טופס 2513/2), לחצו כאן.
מאוחר יותר, פורסם טופס 2513/3 (קישור לטופס) שענייינו בהחזר קרן הלוואה על-ידי חברה לתושב-חוץ, כאמור באותו מסלול ירוק.
הארכת תוקף ההקלות ל''חברות מיוחדות''
בהוראת ביצוע 34/93 מיום 30.5.1993 ("הוראת הביצוע") פירטו רשויות המס בהרחבה את הכְּלָלים לגבי ניכוי מס במקור מתשלומים לתושבי-חוץ וההליכים לקבלת אישור לאי-ניכוי מס במקור, לפטוֹר ממס או למס בשיעור מוקטן. על-מנת להקל על ציבור הנישומים והמוסדות הכספיים נמנתה בהוראת-הביצוע האמורה רשימה של תשלומים שהבנק רשאי להעבירם ללא ניכוי מס במקור, וזאת על-סמך הצהרת המשלם/מקבל.
ביום 26.1.1998 פורסמה תוספת להוראת-ביצוע 34/93 הנ"ל ("התוספת") ובגדרהּ נקבעו הקלוֹת מיוחדות לגבי חברות הנחשבות ל"חברות מיוחדות" כמשמעותן בתוספת.
מאז, תוקפהּ של התוספת הוארך מעת לעת, כאשר ההארכה האחרונה הייתה עד ליום 31.12.2023.
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי על-פי הודעתה (קישור להודעה) של רו"ח פזית קלימן, סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת ברשות המסים, תוקפהּ של התוספת ביחס לחברות מיוחדות יוארך עד ליום 31.12.2024.
זאת, כבעבר, בכפוף לעמידה בתנאים הבאים, בנוסף לנדרש על-פי התנאים הקבועים בהוראת הביצוע ובתוספת:
- בביקורות שנערכו לחברות ב-3 השנים האחרונות, ניכויים ושומה, לא התגלו ממצאים בנושא ניכוי מס במקור מהעברות לחו"ל;
- כנגד החברה ו/או מנהליה לא מתנהלים כל חקירה/הליך בתחום הפלילי;
- אם החברה קיבלה אישור חברה מיוחדת בשנים קודמות, פקיד-השומה יבחן טרם אישור הבקשה מחדש, כי החברה התנהגה בעבר ומתנהגת באופן שוטף בהתאם לסעיף 4 לתוספת וכי ביצעה את המוטל עליה באותו סעיף;
- אם הועברו סכומים לחו"ל ללא ניכוי מס או בניכוי בשיעור מופחת, ויתברר כי היה על החברה לנַכּות מס במקור בשיעור גבוה מהשיעור שנוכה, תהיה החברה אחראית לתשלום המס. האישור כחברה מיוחדת אינו גורע מהחובות המוטלות על-פי הדין.
עוד צוין בהודעה, כי לעניין סעיף 6.2 לתוספת* – תשלומים עבור ריבית, במקום "ליבור + 2%" יבוא "3% + SOFR"; ואילו לעניין סעיף 3.9 להוראת ביצוע 34/93** תינתן הקלה, כך שבמקום "60,000$" יבוא "250,000$ לכל משלם".
* סעיף זה קובע, כי האמור בתוספת לגבי חברות מיוחדות לא יחול על תשלומים עבור ריבית, ששיעורה בעת ההתקשרות עולה על ליבור + 2% לשנה
** סעיף זה עוסק בתשלומים בגין שירותים שניתנו ובוצעו במלואם בחו"ל על-ידי נותני שירותים בחו"ל, בכפוף לתנאים המפורטים באותו סעיף.
נוהל תשלום מיסים על רווח ממימוש מטבעות דיגיטליים
רקע
במבזק מס' 1904 מיום 2.3.2021 דיווחנו, בין היתר, על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין ערב.
נזכיר, כי עניינו של פסק-הדין בהמרצת פתיחה שהגישו התובעים, בני-הזוג רועי ויפעת ערב, כנגד בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, בעקבות סירובו של האחרון לאפשר לתובעים להפקיד בחשבונם כ-2 מיליון ₪ שצברו ממכירת מטבעות דיגיטליים מסוג ביטקוין אשר הוחזקו עבורם על-ידי חברת Bit2C.
בית-המשפט, מפי השופטת ל' ביבי, קיבל את התביעה וקבע כי סירובו של הבנק לבקשת התובעים אינו סירוב סביר (קישור לפסק-הדין).
ביום 22.1.2023, וכפי שדיווחנו במבזק מס' 2008 מיום 24.1.2023, ניתן פסק-הדין של בית-המשפט העליון בערעור שהוגש על-ידי הבנק.
בית-המשפט העליון (השופטים י' עמית, ע' גרוסקוף ו-א' שטיין) דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין) מהטעם שזה הפך לתיאורטי בעקבות פרסום הוראת ניהול בנקאי תקין 411 שלפיה בנקים לא יוכלו לסרב באופן גורף ללקוחות המבקשים להעביר לחשבונם כספים שמקורם במסחר במטבעות דיגיטליים ויהיה עליהם לבחון כל בקשה כזו לגופה.
וכך נקבע, בין היתר, בפסק-הדין:
"פסק הדין [של בית-המשפט המחוזי] מעורר שאלות נכבדות באשר לדרך בה היה על הבנק להתנהל. זאת, בין היתר, לנוכח מדיניות בנק ישראל באותה עת, ולנוכח החשש של הבנק לסיכון הכרוך בכל הקשור למסחר במטבעות וירטואליים. לא למותר לציין, כי כאשר המשיבים פנו לבנק בסוף שנת 2017-תחילת שנת 2018, הנושא היה עדיין בחיתוליו.
ביני לביני, עלה בידי היועץ המשפטי לממשלה ובנק ישראל להגיע להסכמה ביניהם בנושא האסדרה של תחום הפקדת כספים שמקורם במטבעות וירטואליים, והנושא מוסדר כיום במסגרת הוראת ניהול בנקאי תקין 411, שעניינו בניהול סיכונים הכרוכים במתן שירותים הקשורים לנכסים וירטואליים. אסדרה זו תחייב משפטית ותתווה את הפעילות של כל התאגידים הבנקאיים בתחום, ביחס ללקוחות פרטיים מכאן ולהבא.
לאור זאת, ומאחר שפסק דינו של בית משפט קמא כבר בוצע הלכה למעשה, ואין טענה בדבר השבת המצב לקדמותו, הרי שהערעור שלפנינו הוא תיאורטי" [ההדגשות הוספו – א' ש'.]
ברם, גם לאחַר פרסום אותה הוראת ניהול בנקאי תקין 411, הפקדת כספים שמקורם במטבעות דיגיטליים נותרה במקרים רבים בעייתית.
בשנת 2020, דהיינו לפני שניתן פסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין ערב, הוגשה תביעה בעניין זה לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב כנגד בנק הפועלים ובנק מזרחי טפחות.
במסגרת תביעה זו, שהוגשה על-ידי עוה"ד שאול ציוני וחן נאמן ממשרד ציוני פילרסדורף פיליפ, נטען, בין היתר, כי היעדר האפשרות להפקיד בבנקים הישראליים את הכספים שמקורם במטבעות דיגיטליים מונעת את האפשרות לשלם את המס המתחייב.
בהמשך, ולאחַר שרשות המיסים התבקשה למסור את התייחסותה בנושא לבית-המשפט, הוצהר, כי הרשות מעוניינת לקבל את הכספים לתשלום המס וכי עד לחודש יוני 2022 יגובש ויאושר מנגנון לקליטת הכספים כאמור.
ברם, היות שהמנגון האמור לא גובש ואושר במועד, הגישו עוה"ד שאול ציוני וחן נאמן עתירה לבית-המשפט העליון, בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק.
ביום 28.6.2023 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט העליון (השופטים ד' ברק-ארז,ד' מינץ ו-י' כשר) בעתירה (קישור לפסק-הדין). וכך צוין שם:
"העתירה עוררה את המורכבויות הכרוכות בתשלום מס הכנסה בגין רווחים ממטבעות דיגיטליים בחו"ל על רקע הקשיים שמעוררת העברת כספים כאלה לישראל.
בדיון שהתקיים בפנינו נמסר כי הטיפול בנוהל הנוגע לתשלום כספי המס במצב דברים זה נמצא בשלבים מתקדמים, אך נדרש לאישורים נוספים גם בדרגים הבכירים ביותר.
במובן זה הדיון בעתירה בהיבטיה העקרוניים מיצה עצמו בשלב הנוכחי.
הנחתנו היא שהטיפול בנושא אכן יושלם במהירות ראויה ובשקידה סבירה, והטענות שמורות בעניין זה.
[...]
בנתון לאמור העתירה נמחקת ללא צו להוצאות."
הנוהל החדש שלפיו הכספים שמקורם במטבעות דיגיטליים ישולמו בשקלים חדשים לחשבון הבנק של רשות המיסים
בעקבות העתירה, הגישה רשות המיסים לבית-המשפט המחוזי נוהל (שטרם פורסם על-ידי הרשות) (קישור לנוהל) שכותרתו "נוהל הוראת שעה לקבלת כספי מיסים בשל רווח ממימוש אמצעי תשלום מבוזר", ולפיו הרשות מעוניינת לאפשר לנישומים אשר נבע להם רווח ממימוש מטבעות דיגיטליים (ובלשון הנוהל – "מטבעות וירטואליים") לשלם את המס המגיע ממימוש אותם מטבעות וכי מטרת הנוהל להסדיר את תהליך העבודה והבדיקות שיאפשרו את קבלת וגביית המס ולמְנוע הלבנת הון באמצעות תשלום המס למדינה.
הנוהל חל רק ביחס לכספי מיסים על פעילות במטבעות דיגיטליים ובלבד שהוכח לרשות המיסים שהמערכת הבנקאית המסחרית בישראל (בנק אחד לפחות) סירבה לקבלם, לרבות בדרך של סירוב לפתוח חשבון.
במקרים אלה, יחול האמור בנוהל, וזאת בתחילה מיום 1.1.2024 ולמשך ששה חודשים ממועד התחילה כאמור.
תשומת לבכם, כי ההוראות, התנאים והסייגים המנויים בנוהל מעלים סוגיות מורכבות ביותר בעניין שומה, התיישנות, מצגים והתחייבויות, ויתור על סודיות, קיזוז הפסדים, ניכויים וזיכויים ועוד, וממילא מומלץ לפְנות לייעוץ ממומחה מס בטרם יישום הנוהל.
משרדנו הינו עתיר ניסיון בתחום המטבעות הדיגיטליים ונשמח לעמוד לרשותכם בכל עת.*
* ליצירת קשר ישיר עם הח"מ, לחצו כאן.
נשוב ונציין, כי הנוהל טרם פורסם באופן רשמי על-ידי רשות המיסים וכי למיטב ידיעתנו הדבר ייעשה בימים הקרובים.