התיישנות חוב ביטוח לאומי בביקורת ניכויים

מבוא

בתחילת שנת 2015 נכנסו לתוקף הוראות חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 159), התשע"ד-2014 (קישור לתיקון).
על-פי הוראות אלו, שפורסמו ברשומות ביום 6.8.2014, המוסד לביטוח לאומי יחויב לדרוש תשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות ("דמי ביטוח") לכל המאוחר עד תום שבע שנים מהמועד לתשלומם; כאשר דמי ביטוח שתשלומם לא נדרש בתקופה האמורה לא ייגָבו עוד ואי-תשלומם לא יפגע בזכויות לקצבה או לגמלה, על אף הוראות כל דין אחר.*

* ראו לעניין זה את חוזר מעסיקים מס' 1461 מיום 4.6.2020 (קישור לחוזר).

נזכיר, כי עד התיקון, המוסד לביטוח לאומי היה רשאי לדרוש תשלום חובות של דמי ביטוח גם לאחַר שנים רבות, וכתוצאה מכך מבוטחים עשויים היו לקבל – ואף קיבלו בפועל – דרישה לתשלום דמי ביטוח בחלוֹף שנים רבות מהמועד לתשלומם, כשכבר חלות עליהם תוספות פיגורים.
במסגרת התיקון נקבע, כי הָחל מיום 1.1.2015 המוסד לביטוח לאומי לא יִגבה דמי ביטוח (וכל חוב הנצמח מהם) אם חָלפו שבע שנים מהמועד לתשלומם אם התקיים אחד מאלה: (1) לא נשלחה דרישה לתשלום החוב בתקופה האמורה; (2) נשלחה דרישה כאמור, אך לא ננקטו הליכי גבייה לפי פקודת המסים (גבייה) או לא בוצע קיזוז בתוך שבע שנים ממועד הדרישה.
עם זאת, נקבעו מועדים חלופיים כדלהלן: לגבי מבוטח שחלה עליו חובת רישום ולא נרשם או שלא דיוַוח כחוק על הכנסותיו – תקופת שבע השנים תחל מהמועד שבּו קוימה החובה או ממועד קבלת המידע לעניין החבות בדמי הביטוח מרשות המיסים, לפי המוקדם; ואילו לגבי מביטוח שחבות דמי הביטוח שלו תלויה בשומה סופית וזו חלה במועד מאוחר יותר מהאמור לעיל – תקופת שבע השנים תחל ממועד קביעת השומה.

החוזר החדש

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום 20.11.2023 פרסם המוסד לביטח לאומי את חוזר מס' 18 בנושא "תקופת התיישנות לקביעת חוב בדמי ביטוח בביקורת ניכויים".

למַעבר לחוזר, לחצו כאן.