תזכירי חוק בנושא מיסוי בינלאומי
תזכיר חוק בעניין זיכוי ממס זר
אתמול (5.9.2023) פורסם תזכיר חוק לתיקון פקודת מס הכנסה ("התזכיר") (קישור לתזכיר).
בגדרו של התזכיר מוצעים מספר תיקונים בנושא הזיכויים ממסי חוץ המותרים לצרכי חישוב מס הכנסה בישראל, וזאת, כך על-פי האמור בתזכיר, בהתבסס על המלצות הוועדה לרפורמה במיסוי בינלאומי (קישור לדו"ח הוועדה).
ואלה התיקונים המוצעים:
- הרחבת הזכאות למתן זיכוי עקיף מהמס על דיבידנד בין-חברתי שמקורו בהכנסות שהופקו או שנצמחו מחוץ לישראל, וכן מדיבידנד שמקורו מחוץ לישראל ("דיבידנד מחוץ לישראל").
לפי המוצע, יינתן לחברה שמקבלת דיבידנד מחוץ לישראל זיכוי בשל מסי החוץ ששילמו גם החברה הנכדה והחברה הנינה של החברה שחילקה את הדיבידנד.*
* זאת בנוסף לזיכוי בשל מסי החוץ ששילמה החברה שמחַלקת את הדיבידנד וחברת הבת שלה אשר כבר קבוע כבר היום בפקודה. - הרחבת הסלים* תוך הגדלת אפשרות הנישום לקבל זיכוי בשל מסי חוץ, כך שמסי חוץ ששולמו בגין הכנסה ממקור פלוני יהיו ניתנים לזיכוי גם אל מול מיסים בישראל אשר מוטלים על הכנסת חוץ ממקורות דומים, אף אם לא זהים, וזאת בדרך של הרחבת הסלים וצמצום מספרם.
* כידוע, בהתאם לשיטת "הסלים" הנהוגה בישראל, סכום הזיכוי ממיסי חוץ שלו זכאי תושב ישראל בְּשל הכנסות חוץ ממקור הכנסה מסוים לא יכול להיות גבוה יותר מסכום המס שבו הוא חייב בשל הכנסות מאותו מקור הכנסה (מאותו "סל"). כלומר, יש לסכום את כלל מסי החוץ אשר שילם תושב ישראל בכל המדינות שבהן פועל בשל הפקת הכנסות ממקור מסוים, וסכום זה ניתן לזיכוי אל מול הסכום הכולל של מסי ישראל שנדרש לשלם בשל הכנסות החוץ שלו מאותו מקור. בהתאם לכך, תושבי ישראל, ובעיקר, חברות רב לאומיות, הפועלים במספר מדינות, שבשנה מסוימת יש להם עודף מס זר בשל הפעילות שלהם במדינות מסוימות בהן שיעור המס הוא גבוה, יכולים להשתמש בעודף המס הזר המשולם במדינות אלה בכדי להקטין את חבות המס הישראלית שלהן מפעילותן במדינות בהן שיעור מסי החוץ המוטל עליהן הוא נמוך או שלא משולמים עליהן מסי חוץ בכלל, ובלבד שההכנסה הופקה מאותו מקור. - הגבלת האפשרות להעביר עודף זיכוי בין שנות מס שונות.*
* כיום, לפי סעיף 205א עודף מיסי חוץ שלא היו ניתנים לזיכוי בשנת מס מסוימת, יותרו בזיכוי כנגד מיסי ישראל על הכנסות החוץ מאותו מקור בחמש השנים הבאות שלאחר מכן. מוצע לקבוע שלא תינתן האפשרות להעביר את עודף הזיכוי לשנים הבאות (בדומה לדין החל ברוב המדינות בעולם), למעט אם עודף הזיכוי נוצר כתוצאה מכך שתושב ישראל היה רשאי לקזז הפסדים לפי דיני המס בישראל אל מול אותה הכנסה אשר לא היו ניתנים לקיזוז במדינת החוץ. במקרה זה, מוצע לאפשר להעביר את עודף הזיכוי לשנים הבאות בזו אחר זו, בלא הגבלת זמן. - החלת תיקונים נוספים אשר מטרתם לסגור פרצות מס שונות, לתקן עיוותים שונים ולהבהיר את הדין החָל בנוגע לזיכויים ממס זר.*
* בכלל זאת, מוצע לקבוע שיתאפשר זיכוי עקיף רק אם החברה ששילמה את המס הזר הוחזקה על ידי הנישום תקופת זמן מינימאלית; מוצע להבהיר בהגדרה של מיסי חוץ מהם מיסי החוץ הניתנים לזיכוי; מוצע למחוק סעיפים שאין בהם עוד צורך; ומוצע לאפשר לתושב ישראל לקבל זיכוי בְּשל מסי חוץ ששולמו במדינת חוץ כאשר בְּשל פערי עיתוי הכנסות אלה דוּוחו בישראל בשנת-מס מאוחרת יותר.
תזכיר חוק בעניין חברה נשלטת זרה וחברת משלח יד זרה
במקביל, פורסם תזכיר חוק נוסף לתיקון פקודת מס הכנסה ("התזכיר הנוסף") (קישור לתזכיר הנוסף).
בגדרו של התזכיר הנוסף, מוצע לבצע מספר תיקונים בסעיפים 75ב ו-75ב1 לפקודה, המסדירים את אופן המיסוי של חברה נשלטת זרה וחברת משלח יד זרה.