בקשה למחיקה על הסף של בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המוסד לביטוח לאומי

ההחלטה בעניין טישמן

ביום 1.7.2020 ניתנה החלטתו (קישור להחלטה) של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב (השופט ר' כהן) בעניין טישמן.
בגדרהּ של החלטה זו, קבע השופט כהן, כי הסמכוּת לדון בבקשה לאישור תובענה הייצוגית שהוגשה נגד המוסד לביטוח לאומי ("המל"ל"), בְּשל גביית דמי ביטוח לאומי בגין הכנסות פסיביות בחברות משפחתיות המיוחסות ליחיד,* נתונה לבית-המשפט המחוזי בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים, ובתוך כך נדחתה בקשת המל"ל מיום 2.9.2018 להעביר את הדיון לבית-הדין האזורי לעבודה.

* נזכיר, כי ביום 5.10.2021 ניתן פסק-הדין של בית-הדין הארצי לעבודה בעניין נחושתן ואח', בגדרו דחה בית-הדין הארצי את הערעור (קישור לפסק-הדין) וקבע, כי הכנסתה החייבת של החברה המשפחתית, יהיה אשר יהיה הֶרכב מקורותיה – כולה אקטיבית, כולה פסיבית או מורכבת משני סוגי ההכנסות כאמור – הופכת בידי בעלי המניות להכנסה שמקורהּ בדיבידנד; וכי אין עיגון לשוני לפרשנות שנטענה על-ידי המערערים.

עוד נזכיר, כי משרדנו וכן משרד מיתר הגישו עתירה לבית-המשפט העליון, בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק, לביטול פסק-הדין של בית-הדין הארצי, אך לאחַר שמיעת הטיעונים והערות המותב, ולאור המלצת המותב, הודיעו ב"כ העותרים בשתי העתירות כי הם אינם עומדים על העתירות, וזאת תוך שמירת טענות וזכויות ברמה הפרטנית הנוגעת לכל אחד מן העותרים ולחיובים שהוטלו עליו, ושאינן ממין הטענות העקרוניות שהועלו בעתירות (קישור לפסק-הדין).

למַעבר למבזק בעניין זה, לחצו כאן.

בנוסף, נדחתה בקשת המל"ל מיום 26.6.2020 לסלק את בקשת האשור על הסף בְּשל מעשה בית דין.*

* בבקשת הסילוק נטען, כי השְאֵלה הפרשנית שבמוקד בקשת האישור הוכרעה בפסק-דין עקרוני של בית-הדין האזורי לעבודה בתל אביב מיום 27.1.2020 בעניין נחושתן ואח', שבו התקבלה עמדת המל"ל ונקבע כי הוא היה רשאי לגְבות את דמי הביטוח במקרים שבהם עסקינן. המל"ל טען, כי בנסיבות אלה חל מעשה בית דין שמצדיק את סילוק בקשת האישור על הסף.

כאמור, ביום 5.10.2021 דחה בית-הדין הארצי את הערעור שהוגש על פסק-הדין של בית-הדין האזורי.

כפי שדיווחנו במסגרת מבזק מס' 2017 מיום 29.3.2023, המל"ל הגיש בקשה למתן רשות ערעור על החלטתו האמורה של השופט כהן וביום 23.3.3023 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט העליון בבקשה.

בית-המשפט העליון, מפי השופטת ע' ברון (בהסכמת השופט נ' סולברג והשופטת ד' ברק-ארז), קיבל את הבקשה למתן רשות ערעור, דן בה כבערעור וקיבל את הערעור באופן חלקי, כך שהחלטת בית המשפט המחוזי לעניין הסמכות העניינית תבוטל, והדיון בבקשת האישור יועבר לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב; וכן תבוטל גם ההחלטה ככל שהיא נוגעת לבקשת הסילוק ולטענת ההשתק, וטענות הצדדים בעניין זה יהיו שמורות להם במסגרת הדיון שיתקיים בבית-הדין (קישור לפסק-הדין).

וכך קבעה השופטת ברון (בהסכמת השופטים סולברג וברק-ארז): "הסמכות העניינית לדון בבקשות לאישור תובענות ייצוגיות המוגשות נגד המוסד לביטוח לאומי ובאות בגדרי סעיף 24(א)(5) לחוק בית הדין לעבודה, ובהן בקשת האישור בענייננו – נתונה לבית הדין האזורי לעבודה. עמדתי זו תחול על בקשת האישור שבמוקד ההליך; על בקשות לאישור תובענות ייצוגיות שיוגשו מעתה והלאה; ועל הליכים ייצוגיים רלוונטיים שעוכבו עד להכרעה בבקשה למתן רשות ערעור, ככל שישנם."

ההחלטה בעניין פלורנטין

בהמשך לאמור, נבקש לעדכנכם, כי ביום 30.4.2023 ניתנה החלטתו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין פלורנטין.

עניינה של ההחלטה בבקשת המל"ל למחוק על הסעף בקשה לאישור תובענה ייצוגית, וזאת בכל הקשור אליו.
בקשת האישור עוסקת בטענות מבקשת האישור (גב' אשרת פלורנטין) לפיהן המשיבה 1 בבקשה, רשות המיסים, ביצעה מידוד ועיגול שגוי של סכום תקרת ההכנסה הקובעת לצורך הפקדה מוּכּרת לקרן השתלמות לעצמאים, לפי סעיף 17(5א) לפקודת מס הכנסה באופן שגרם לגביית יתר של מסים הן על-ידי רשות המסים והן על ידי המל"ל, המשיב 2 בבקשה.
בקשת המחיקה שהוגשה על-ידי המל"ל נומקה בהיעדר סמכות עניינית לאור ההחלטה בעניין טישמן שנדוֹנה לעיל, לפיה, וכאמור, הסמכוּת לדון בתובענות ייצוגיות כנגד המל"ל בעניין תשלום דמי ביטוח נתונה לבית-הדין לעבודה.
עוד טען המל"ל, כי דינהּ של בקשת האישור להידחות על הסף מטעמים שונים נוספים הנוגעים להיעדר עילה, היעדר תשתית ואי-צירוף משיבים רלוונטיים.

בית-המשפט, מפי סגן הנשיא א' בכר, דחה את בקשת המל"ל לסילוק על הסף של בקשת האישור וקבע כי הטענות שבעניין תיבחנה במסגרת הדיון בבקשה האישור לגופה (קישור להחלטה).