תובענה ייצוגית נגד רשות המסים | החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי | שיפורים ושינויים באישורי ניכוי מס במקור | הכנסות המדינה ממסים (ינואר 2021 – יוני 2022
תובענה ייצוגית נגד רשות המסים
פסק-הדין החלקי
במבזק מס' 1957 מיום 6.1.2022 דיווחנו, בין היתר, על פסק-הדין החלקי של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד (בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים) בעניין עודד כהנא.
עניינו של פסק-הדין בבקשה לאישור תובענה כייצוגית לפי חוק תובענות ייצוגיות ("בקשת האישור") שהגיש מר עודד כהנא – עו"ד במקצועו, המשַמש כיועץ המשפטי של חברת בזק בינלאומי ועובד שכיר שלה – שעניינה בטענה לפיה המשיבה (רשות המסים בישראל) נוהגת שלא כדין בשעה שהיא נוקטת בהליכי גבייה מנהליים כלפי נישומים בְּשל עיצומים כספיים שהוטלו בגין אי-משלוח דו"חות מקוּונים.*
* נזכיר, כי ביום 30.12.2018 ניתנה החלטתו של בית-המשפט בבקשה שהגישה רשות המסים לסילוק על הסף של התובענה והבקשה לאישורה כתובענה ייצוגית. זאת, בטענה, כי גביית עיצום כספי אינה באה בגֶדר פרט 11 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות.
בית-המשפט דחה את הבקשה (קישור להחלטה).
במקור, כללה בקשת האישור את שתי העילות הבאות:
הראשונה, נקיטה בהליכי גבייה מנהליים, בין היתר על דרך של הטלת עיקול על מי מחברי הקבוצה, מבלי שקָדמה לכך כל התראה ו/או הודעה ובניגוד לסעיף 4(1) לפקודת המיסים (גביה)* ("העילה המקורית הראשונה");
* הוראה זו קובעת, כי "הוטל על אדם כחוק סכום כסף בקשר עם איזה מס שהוא ולא שילם אותו אדם את הסכום בתוך חמישה עשר יום למן היום שהיה חייב לפרעו ולאחר שנשלחה אליו דרישה בכתב לשלם את הסכום שהוא חייב לפרעו ושלא פרעו, יתן פקיד מחוז כתב הרשאה לגובה מסים ובו יצטווה לדרוש מאת החייב לשלם מיד את הסכום המגיע ממנו ולגבותו, אם לא ישלמנו, על ידי תפיסתם ומכירתם של נכסי המטלטלים של החייב באופן המותנה להלן".
השנייה, הטלת עיצומים כספיים על נישומים, לראשונה לאחַר למעלה משלוש שנים ממועד גיבוש העילה להטלת עיצום כספי, וזאת בניגוד להנחיות היועץ המשפטי לממשלה מס' 7.1002* ("העילה המקורית השנייה").
* להורדת ההנחיות, לחצו כאן.
בהמשך, תוקנה בקשת האשור והעילות הוגדרו על-ידי המבקש כדלקמן:
הראשונה, נקיטה שלא כדין בהליכי גביה מנהליים, לרבות על-ידי הטלת עיקולים על חברי הקבוצה, בניגוד לסעיף 4(1) לפקודת המסים (גביה), וזאת כתוצאה משני מחדלים של המשיבה: (א) הפרת החובה לשלוח הודעות והתראות לנישומים לכתובתם העדכנית לפי חוק עדכון כתובת תשס"ה-2005 ("חוק עדכון כתובת"); (ב) נקיטה בהליכי גביה מנהליים כנגד נישומים חרף העובדה שלא קיבלו מהמשיבה התראה, בְּשל תופעת "הדואר החוזר" בהיקפים גדולים שהמשיבה ידעה עליה ("העילה המתוקנת הראשונה");
השנייה, הטלת עיצומים כספיים על נישומים בשיהוי ניכר ובניגוד להנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 1.0003,* הקובעת שלא ניתן להטיל עיצום כספי על נישום בחלוֹף 18 חודשים ממועד גילוי ההפרה ("העילה המתוקנת השנייה").
* להורדת ההנחיות, לחצו כאן.
לטענת המשיבה, דין בקשת האישור על עילותיה השונות להידחות לגופן.
לחילופין, ומטעמי זהירות, ביקשה המשיבה, כי פעולותיה ביחס לשתי העילות תיחשבנה כחדילה, הגם שלגישתה הדבר נעשה ללא זיקה לבקשת האישור.*
* יצוין, כי בראשיתם של דברים, במענה לבקשת האישור הראשונה, הגישה המשיבה בקשה לסילוק על הסף, שהתבססה בעיקרה על הטענה כי גביית עיצום כספי אינה באה בגֶדר פרט 11 לתוספת השנייה לחוק התובענות הייצוגיות.**
** סעיף 3(א) לחוק תובענות ייצוגיות קובע, כי "לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השניה או בענין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית [...]". ואילו עניינו של פרט 11 לתוספת השנייה לחוק ב"תביעה נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין, כמס, אגרה או תשלום חובה אחר [...]".
בית-המשפט המחוזי, מפי השופט ד"ר ש' בורנשטין, קבע כי הגם שהבקשה מתאימה להיות נדונה לפי חוק תובענות ייצוגיות, יש לקבל את טענתה החלופית של הרשות לפיה היא שינתה את התנהלותה ביחס לשתי העילות המתוקנות ובנסיבות אלו יש לראות בפעולותיה אלו כחדילה.
בהתאם, הבקשה נדחתה (קישור לפסק-הדין החלקי).
השופט בורנשטין קבע, כי החדילה בשתי העילות המתוקנות עמדה בתנאי סעיף 9 לחוק תובענות ייצוגיות (שעניינו בחדילת הרשות)* וכי קיימת זיקה, ולוּ בעקיפין, בין בקשת האישור לבין החדילה בשתי העילות.
* יצוין, כי הרשות ביקשה וקיבלה ארכה לגבי העילה השנייה, ראו פס' 67 לפסק-הדין.
בהתאם, ועל-מנת שהתמונה העובדתית תהיה מלאה ושלמה, ובטרם מתן פסק-דין סופי שיתייחס גם לעניין הגמול למבקש ושכר-הטרחה לבא כוחו, הורה השופט בורנשטין, כי המשיבה תמסור בתצהיר, בתוך 30 יום, את הנתונים הבאים:
ביחס לעילה המתוקנת הראשונה – נתונים בדבר היקפה של תופעת אי-שליחת דברי דואר לכתובות למשלוח דואר הרשומות במרשם האוכלוסין, בהתאם לחוק עדכון כתובת, ולגבי תופעת "הדואר החוזר" בשנתיים שקדמו לחדילה;
ביחס לעילה המתוקנת השנייה – נתונים אודות היקף הכספים שנגבו באופן החורג מ-18 חודשים, ואודות היקף העיצומים הכספיים שהוטלו ובוטלו, בשנתיים שקָדמו לחדילה, וכן פירוט ספציפי אודות הסכומים שנגבו בתקופת ההארכה שהתבקשה.
פסק-הדין המשלים
ביום 2.8.2022 ניתן פסק-הדין המשלים של בית-המשפט, וזאת לאחַר שהמשיבה מסרה לבית-המשפט את הנתונים המבוקשים ולאחַר שהצדדים הגישו את טיעוניהם ביחס לגמול ושכר-הטרחה.
השופט בורנשטין הציג את השיקולים שעמדו לנגד עיניו לצורך קביעת הגמול למבקש ושכר-הטרחה לבא כוחו (ראו פס' 10 ו-11 לפסק-הדין) וקבע, כי בנסיבות העניין לא מצא לפסוֹק גמול ושכר-טרחה כאמור לפי שיטת האחוזים, אלא סך של 25,000 ש"ח כגמול וסך של 550,000 ש"ח (בצירוף מע"מ) כשכר-טרחה.
עוד קבע השופט, כי נוכח החדילה, התובענה והבקשה לאשרהּ כייצוגית נדחות.
להורדת פסק-הדין המשלים, לחצו כאן.
החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי
רשות המסים פרסמה את קובץ החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי לשנת 2020 (79 החלטות) על מפרי דיווח שלא דיווחו למכס על הכנָסַת כספים והוצאתם, בהעברה פיזית במעברי הגבול או באמצעות הדואר.
להורדת הקובץ, לחצו כאן.
שיפורים ושינויים באישורי ניכוי מס במקור
פורסמה הודעתה של גב' ענת סרוסי, סמנכ"לית לגבייה – שעם ברשות המסים, לפיה ביום 1.1.2023 ייכנסו לתוקף מספר שיפורים ושינויים באישורי ניכוי מס במקור: אפשרות חדשה לזיהוי על פי מספר ישות (תעודת זהות, מספר חברה או מספר שותפוּת), שינוי בסוגי התשלום הכלולים בכל סעיף והפרדת אישור ניכוי מס במקור מאישור גופים.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.
הכנסות המדינה ממסים (ינואר 2021 – יוני 2022)
רשות המסים פרסמה סקירה של התפתחות הכנסות המדינה ממסים בשנת 2021 ובמחצית הראשונה של שנת 2022 ואת הגורמים שהשפיעו על הגידול המהיר בהכנסות ממסים לאחַר המשבר של שנת 2020 ובכלל זאת הגידול בהכנסות ממיסוי מקרקעין ושוק ההון והכנסות מרווחי הון ואופציות לעובדים.
למַעבר לסקירה, לחצו כאן.