חשבוניות מקוּונות ללקוחות פלסטינים | חשבוניות פיקטיביות | נטל הבאת הראיות בערעור על כפל-מס לפי סעיף 50(א) לחוק מע"מ

חשבוניות מקוּונות ללקוחות פלסטינים

רשות המסים בישראל, בשיתוף משרד הביטחון ומתאם פעולות הממשלה בשטחים, הֵחלה בפיילוט למערכת חדשה שתאפשר לעוסקים ישראלים להפיק באופן מקוּון חשבוניות מס התחשבנות (חשבוניות I) לעוסקים, מלכ"רים או מוסדות כספיים רשומים ברשות הפלסטינית.
במקביל, יתקיים ברשות הפלסטינית פיילוט זהה, במסגרתו יפיקו חייבים במס ברשות הפלסטינית חשבוניות מס התחשבנות (חשבוניות P) מקוּונות לעוסקים בישראל. 

בשלב הראשון ההשתתפות בפיילוט הינה וולונטרית אך כרוכה במחויבות מצד העוסק לפעול רק במערכת החדשה. הפיילוט מתוכנן להימשך כ-6 חודשים, ואם אכן יוגדר כמוצלח, שיטה זו תוחל על כלל העסקאות בין העוסקים בישראל לעוסקים ברשות הפלסטינית. 
כך, אם וככל שהשיטה החדשה תאומץ בדין, אזי הָחל מפרסום הוראות בעניין זה ברשומות ניתן יהיה להפיק חשבוניות I אך ורק באמצעות יישום זה וכל חשבוניות ה-I המודפסות (כפנקס או חשבוניות בדידות) שהוקצו לעוסקים ולא נעשה בהן שימוש – תיפסלנה ותהיינה אסורות לשימוש; ובמקביל, לא ניתן יהיה לקזז מע"מ תשומות על סמך חשבוניות P שהופקו שלא באמצעות המערכת, שתתקבלנה מספקים פלסטינים והתאריך המופיע בהן מאוחר מיום תחולת ההוראה.

למַעבר להודעת רשות המסים בעניין זה, לחצו כאן.

חשבוניות פיקטיביות

ביום 27.2.2022 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין זמירו צלאח בע"מ.

עניינו של פסק-הדין בערעור שהגישה המערערת, חברה הסוחרת בחומרי בנייה ודלק ומספקת שירותי הובלה ושירותי מנוף, על החלטת המשיב (מנהל מע"מ נתניה) להטיל עליה כפל-מס (תשומות) לפי סעיף 50(א1) לחוק מע"מ ביחס לתקופה 8/2012–11/2015 בְּשל ניכוי מס תשומות הגלום בחשבוניות פיקטיביות, לפסול את ספריה לשנים 2012–2015 מכוח סעיף 77ב(ב) לחוק ולהשית עליה קנס בשיעור של 1% מסך מחזור עסקאותיה בהתאם להוראות סעיף 95 לחוק וכן על שומת תשומות לגבי שנות-מס 2014–2015 (שלילת ניכוי מס תשומות ללא השתת כפל-מס) ועל הודעת חיוב בגין הישבון בלו בהתאם להוראות סעיף 2(א) לחוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), התשכ"ח-1968.

בית-המשפט, מפי השופט ד"ר א' גורמן, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).

נטל הבאת הראיות בערעור על כפל-מס לפי סעיף 50(א) לחוק מע"מ

ביום 28.2.2022 ניתנה החלטתו של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין אבו סרחאן.

המערער הגיש לבית-המשפט ערעור על החלטתו של המשיב, מנהל מע"מ ירושלים, לחייבו בכפל-מס בגין הוצאת חשבוניות שלא כדין בהתאם להוראות סעיף 50(א) לחוק מע"מ וכן לחייבו בקנס מנהלי בגין פסילת ספרים בהתאם להוראות סעיף 95 לחוק.
במהלך קדם המשפט המסכם, טענה ב"כ המערער כי נטל הבאת הראיות בערעור צריך להיות מוטל על כתפיו של מנהל מע"מ, ואילו המערער  יישא בנטל השכנוע.
מנהל מע"מ חָלק על טענה זו וטען, כי נטל הבאת הראיות ונטל השכנוע מוטלים על כתפי המערער. עוד טען המנהל, כי טענה זו יכולה וצריכה הייתה לעלות בקדם המשפט, לפני הגשת התצהירים מטעם הצדדים.
בסוף הדיון נקבעה ישיבת הוכחות ליום 25.5.2022, בה ייחקרו המצהירים מטעם הצדדים. עוד נקבע, כי תינתן בנפרד החלטה ביחס למחלוקת בדבר נטל הבאת הראיות בערעור.
כאמור, ביום 28.2.2022 ניתנה ההחלטה האמורה.

בית-המשפט, מפי השופט א' דורות, קיבל את עמדת המערער (קישור להחלטה).

השופט דורות קבע, כי אין הצדקה להבחין בין נטל הבאת הראיות בהליך ערעור על החלטה של מנהל מע"מ להטיל כפל-מס מכוח סעיף 50(א1) לחוק מע"מ, כפי שזו נקבעה בהלכת זאב שרון (ע"א 3886/12) לבין נטל הבאת הראיות בהליך ערעור על החלטה של מנהל מע"מ להטיל כפל-מס מכוח סעיף 50(א) לחוק מע"מ.
השופט שדות הוסיף וציין, כי חיזוק למסקנתו זו נמצא בפסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין בוחניק (ע"א 8052/19), שם נקבע לגבי סעיף 50(א) לחוק, כי נטל הבאת הראיות מוטל על מנהל מע"מ להוכיח כי המערער הוא שהוציא את החשבוניות הפיקטיביות, ואילו נטל השכנוע כי נפל פגם בהחלטה נותר על כתפי המערער. כמו-כן, הוסיף השופט שדות, בית-המשפט העליון התייחס באותו עניין להלכת זאב שרון, וניתן להתרשם כי לא הבחין בין הקביעה שם לעניין סעיף 50(א1) לחוק מע"מ לבין סעיף 50(א) לחוק.

לבסוף, נדרש השופט שדות לטענת המשיב לפיה טענות המערער בדבר היפוך נטל הבאת הראיות יכלו לעלות כבר בשלב קדם המשפט, לפני הגשת תצהירי העדות מטעם הצדדים.
השופט ציין שב"כ המערער הודתה במהלך הדיון כי לא יִיחסה חשיבות בתחילת הדרך לעניין זה ולכן ביקשה כי בית-המשפט לא יחמיר עם המערער וקבע, כי בנסיבות העניין, לאור דבריה של ב"כ המערער, לאור העובדה כי שלב ההוכחות טרם הֵחל וקבוע למועד מאוחר, וכן לאור פסיקת בית-המשפט העליון בדבר חשיבות היפוך נטל הבאת הראיות בהליך מסוג זה והפגיעה הפוטנציאלית הקשה בזכותו לקניין של המערער, יש לאפשר את העלאת הטענה באופן חריג, על אף השלב המאוחר שבו הועלתה. 

לאור כל האמור, קבע השופט דורות, כי המשיב יישא בנטל הבאת הראיות והמערער יישא בנטל השכנוע בהליכי הערעור. דהיינו, בדיון ההוכחות ייחקר תחילה המצהיר מטעמו של המשיב, ולאחר מכן ייחקר המצהיר מטעמו של המערער.