פיצוי בגין קיזוז חוב מס שלא כדין על-ידי מנהל מיסוי מקרקעין

ביום 20.1.2022 ניתן פסק-הדין של בית-משפט השלום בחיפה בעניין כרמלי.

עניינו של פסק-הדין בתביעה שהגיש התובע, איש עסקים עצמאי, כנגד מנהל מיסוי מקרקעין חיפה.
תמצית העוּבדות הרלבנטיות היא כדלקמן:
התובע רכש זכויות במקרקעין ודיווח על כך לנתבע.
השומה העצמית של התובע לא אושרה והנתבע הוציא לו שומה שלגבּיה הגיש התובע השגה שלא התקבלה.
על-כן, התובע הגיע ערר כאשר מלוא סכום השומה היה שנוי במחלוקת.
אין חולק בין הצדדים, כי על-פי הוראות פקודת המסים (גביה) לא הייתה לנתבע סמכות לבצע פעולות גביה בגין המס השנוי במחלוקת ואף אין חולק כי ב"כ התובע המציא למשרדי הנתבע את הערר שהוגש על-מנת למנוע נקיטת הליכי גבייה כנגדו בגין הסכומים שאינם שנויים במחלוקת.
למרות זאת, ביום 19.10.2020 קיבל התובע הודעה מרשויות המס בדבר קיזוז סך של 21,000 ש"ח מהחזר המס שהוא זכאי לקבל, וזאת על-חשבון מס הרכישה* השנוי במחלוקת.

* בפסק-הדין מצוין שהמס השנוי במחלוקת הוא מס שבח, אך דומה כי מדובר במס רכישה, שכּן ענייננו, כאמור, בזכות במקרקעין שנרכשה על-ידי התובע.

רק לאחַר פנייה של התובע, באמצעות בא כוחו, אל רשויות המס, בדבר אי-חוקיות הקיזוז, הושב הסכום שקוזז מהחזר המס, לידיו.
דרישת התובע מהנתבע לפצותו על פעולה שלא כדין של הקיזוז, כאמור לעיל, לא נענתה, ומכאן הגשת התביעה שבגדרהּ טען התובע לפיצוי ללא הוכחת נזק בשיעור 50,000 ש"ח.

בית-המשפט, מפי השופטת ג' באסול, פסק לתובע פיצוי בסך 10,000 ש"ח בגין הנזק הלא ממוני שנגרם לו, החזר סכום האגרה ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ש"ח (קישור לפסק-הדין).