הגדלת שיעור מס הרכישה – התיקון פורסם ברשומות | ערר מס שבח אינו מהווה כלי להכשרת תובענות ייצוגיות | בקשה לפטוֹר מהפקדת ערובה בערעור לעליון

הגדלת שיעור מס הרכישה לגבי דירת מגורים שאינה דירה יחידה

היום (28.11.2021) פורסם ברשומות חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 98), התשפ"ב-2021 ("הוראת השעה") (קישור להוראת השעה).

בגדרהּ של הוראת השעה הוגדל שיעור מס הרכישה לרוכשי דירות מגורים אשר הדירה הנרכשת אינם דירתם היחידה, וזאת למשך התקופה שתחילתה ביום 28.11.2021 (יום פרסום הוראת השעה ברשומות) וסיומה ביום 31.12.2024 ("התקופה הקובעת").*

* שר האוצר יהיה רשאי, בצו, באישור ועדת-הכספים של הכנסת, להאריך את התקופה הקובעת בשנתיים נוספות.

כך, נקבע, כי במכירה בתקופה הקובעת של זכות במקרקעין שהיא דירת מגורים שאינה דירה יחידה יחול מס רכישה בשיעור 8% על חלק השוֹוי שעד 5,348,565 ש"ח ומס רכישה בשיעור 10% על חלק השוֹוי העולה על סכום זה.

ערר מס שבח אינו מהווה כלי להכשרת תובענות ייצוגיות

לאחרונה ניתן פסק-הדין של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין איצקוביץ.

הערר הוגש בהתייחס לשתי סוגיות: האחת, האם מנהל מיסוי מקרקעין רשאי להתחיל בנקיטת הליכי גבייה של מס שבח לפי פקודת המסים (גבייה), במקרה בו טרם הוגשה הצהרה על-ידי המוכר כנדרש לפי סעיף 73 לחוק מיסוי מקרקעין ("החוק"), טרם נשלחה על-ידי המנהל הודעה בהתאם לסעיף 78(א) לחוק וטרם נערכה שומה לפי סעיף 82 לחוק; והשנייה, האם המנהל רשאי להתנות תשלום מקדמה על-ידי הקונה לפי סעיף 15(ב) לחוק במסירת הצהרה על-ידי המוכר.
שורש הבעיה במקרה הקונקרטי מושא הערר היה נעוץ באופן הגשת טופס הצהרה מקוּון על-ידי העוררים: באותה עת חתימת העוררים על-גבי הטופס לא אומתה על-ידי עורך-דין כנדרש והמשיב (מנהל מיסוי מקרקעין תל-אביב) סירב לראות בדיווח האמור הצהרה כדין המקיימת את הוראות סעיף 73 לחוק.
אלא מאי, לימים (ולאחַר הגשת הערר), טופס הצהרה מאומת נמסר על-ידי העוררים לידי המשיב, המשיב חדל מהליכי הגבייה, המשיב הסכים לקבוע סכום מקדמה, המקדמה שולמה, ואף הונפקו אישורי מס שבח. דהיינו, במקרה הקונקרטי הכל בא על מקומו בשלום ובדיון המקדמי שהתקיים בפני ועדת-הערר ב"כ העוררים אף אישר ששתי הסוגיות נפתרו.
לאור האמור, ביקש המשיב לסלק את הערר על הסף, בהגדירו את הסוגיות כאקדמיות ותיאורטיות, ואף טען, כי הֵמשך שמיעת הערר יהווה שימוש לרעה בהליכי משפט.
ב"כ העוררים לא התכחש לכך שהכרעת ועדת-הערר בסוגיות חשובה לו (חרף פתרון הבעיה במקרה קונקרטי) כעניין של "מיצוי הליכים" ועל-מנת לסלול את הדרך להגשת תובענה ייצוגית. בנוסף, העלו העוררים שורה של נימוקים המצדיקים לטעמם קיום הדיון בערר.

ועדת-הערר (יו"ר הוועדה השופט ה' קירש וחברי הוועדה רו"ח צ' פרידמן ורו"ח י' בליצקי) קיבלה את בקשת המשיב ומחקה את הערר ללא צו להוצאות (קישור לפסק-הדין).

וכך נקבע, בין היתר, בפסק-הדין (בפס' 16): "לטעמנו אף אם צודק ב"כ העוררים כי דיון בסוגיות בפני ועדת הערר נחוץ לצורך הבאתן לאחר מכן לפני ערכאה שיפוטית אחרת במסגרת תובענה ייצוגית, הרי אין זה מתפקידה של ועדת הערר לשמש – בכל מחיר ובהעדר הצדקה אחרת – כלי להכשרת הקרקע להגשת תובענות ייצוגיות."

בקשה לפטוֹר מהפקדת ערובה בערעור לעליון

ביום 25.11.2021 ניתנה החלטתה של רשמת בית-המשפט העליון בבקשה לפטוֹר מהפקדת ערובה בעניין א.א אביבה אלזמי בע"מ ואח'.*

** הבקשה הוגשה בעקבות פסק-הדין של הרשם ר' גולדשטיין (ע"א 3641/21) בגדרו קיבל הרשם את בקשת מנהל מיסוי מקרקעין לסלק על הסף את הערעור שהגישו המערערים לבית-המשפט העליון על פסק-הדין של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בחיפה (ו"ע 37946-06-19), וזאת מחמת האיחור שנפל בהגשתו. התייחסנו לפסק-הדין במסגרת המבזק מיום 11.7.2021 (קישור למבזק).

הבקשה נדחתה (קישור להחלטה).