סיווג משיכות בעלים כהכנסה החייבת בדמי ביטוח לאומי
במבזק האחרון (מבזק מס' 1937 מיום 30.9.2021) התייחסנו, בין היתר, לפסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין צלאל (החזקות) בע"מ וצילה פפג'ורג'יו (קישור לפסק-הדין).*
* למַעבר למבזק האמור, לחצו כאן.
כזכור, באותו עניין, דחה בית-המשפט, מפי השופטת י' סרוסי, את הערעור ברובו תוך שהוא מקבל את עמדת המשיב כי משיכות הכספים שנעשו על-ידי המערערת מהוות בגֶדר דיבידנד ולא הלוואות כפי שנטען על ידיה.
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום א (3.10.2021) ניתן פסק-הדין של בית-הדין הארצי לעבודה בעניין כרמל שדן בסוגיה דומה.
עניינו של פסק-הדין בערעור שהגיש המוסד לביטוח לאומי על פסק-הדין של בית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, בגדרו נתקבלה תביעת המשיב 1 (מר מנחם כרמל) לבטל חיוב דמי ביטוח לאומי בקשר לתשלומים שקיבל מהחברה שבבעלותו (המשיבה 2 – בר כל רשתות בע"מ), וזאת מהטעם שתשלומים אלה מהווים הלוואה אמיתית ואינם מהווים משיכת בעלים החייבת בדמי ביטוח.*
* הגם שהדבר לא צוין במפורש בפסק-הדין, הכַּוונה, להבנתנו, למשיכת בעלים החייבת בדמי ביטוח בהיותה הכנסה ממשכורת לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה ולא הכנסה מדיבידנד לפי סעיף 2(4) שאינה חייבת, למן תיקון 103 לחוק הביטוח הלאומי, בדמי ביטוח.
בית-הדין הארצי (השופטת ל' גליקסמן, השופטת ח' אופק גנדלר, השופט א' סופר, נציג ציבור (עובדים) מר י' לוינזון ונציגת ציבור (מעסיקים) גב' י' עפרון) קיבל את הערעור (קישור לפסק-הדין).
נקבע, כי נסיבות העניין מצביעות על כך שאין מדובר בהלוואה אלא במשיכות ובכלל זאת היעדר קיומו של הסכם הלוואה (ראו פס' 32–35 לפסק-הדין) ובכלל זאת אי-הסדרה מראש של מועדי הפירעון, שיעורי הריביות והביטחונות (פס' 36 לפסק-הדין);* היותן של המשיכות חוזרות ונשנות ("באופן תכוף לעיתים יומיומי במשך שנים") להבדיל מאופן חד-פעמי או במספר מוגדר ומצומצם של מועדים; והיחס בגין גובה משכורתו של המשיב לבין גובה המשיכות (פס' 51–52 לפסק-הדין).